אני מבקש לפתוח את הסימפוזיון הזה, את החלק האקדמי שלו, עם כמה מחשבות על ההבדלים בין אז ועכשיו. אני ראש המכון הבין-לאומי לחקר השואה. אני לא יודע הרבה על העולם המוסלמי - יש לנו מומחים שידונו בנושא הזה – אבל אני יודע קצת על העולם הנאצי ועל השיח הנאצי בנושא השאלה היהודית. תמיד תהיתי כיצד נשמע האיום הנאצי בהשמדת היהודים, איך זה נעשה בשיח הנאצי. מעניין שכאשר אנחנו מנתחים את השיח הפוליטי של היטלר, הוא תמיד התייחס באוצר המילים שלו ליהודים באופן נבואי. זה דבר מה שמאפיין את צורת הדיבור של היטלר. הנבואות – הדרך בה נוסחו הנבואות – תמיד היו נסתרות, כאילו כדי להותיר את האנשים מנחשים מה קורה ליהודים. הוא תמיד השתמש בטכניקה הזו, של הנחה מראש, באופן מרומז, כלומר "להגיד בלי להגיד", כך שהמאזין יהיה אחראי למה שהבין מההצהרה. הערפול היה מכוון והיעדר הפרטים גרם להימנעות מדיון פומבי - אז. לצד נבואותיו הפגין היטלר אי נטילת אחריות. הוא הפך לסוכן של כוחות דטרמיניסטיים וחוסר השליטה על הנסיבות נטרל את אחריותו המוסרית לרצח העם. זה בקשר לניתוח השיח הזה.
עכשיו, כאשר אנחנו מגיעים לשיח הנוגע למנהיג האיראני, כל העמימות הזו נעלמת. יש כאן הצהרה ברורה שמטרתו היא להשמיד את מדינת ישראל, את הישות הציונית, ובאשר ליהודים הוא גם השמיע את הצהרות השנאה הקיצוניות שלו. מה התפקיד הפוליטי של הוועידה שאחמדינג'אד ארגן באיראן (ועידת מכחישי השואה)? אין לי שום ספק שהמטרה הפוליטית של הוועידה הזו היא לרכוש את הבנתה של דעת הקהל העולמית לקראת הפשע של השמדת היהודים בישראל, לאכוף קוד התנהגותי ולמעשה לבחון את דעת הקהל בעולם בכך שהוא מראה עד כמה הוא מתכוון להרחיק לכת. כעת, הזכרתי מוקדם יותר שכל הטיעונים האלה, לפיהם השואה לא קרתה, מאפיינים קבוצות אקסצנטריות שמגיעות לשיא הפופולריות שלהן בשנות ה-80 של המאה ה-20 ובעשור האחרון נמצאות בדעיכה. אבל הבעיה אינה קיומן של קבוצות אלה ודעיכתן, אלא התהודה של ההגות שמשמיעות הקבוצות האלה, בקרב קבוצות פוליטיות, כגון קבוצות פוליטיות מכובדות בעולם המערבי - החזית הלאומית של צרפת או ה-MSI באיטליה. הבעיה היא העובדה שלהצהרות מסוג זה, של הכחשת השואה, יש תהודה באיטליה, העובדה שיש אנשים כמו האב פייר שהגן על רוז'ה גארודי בצרפת, נועם חומסקי שהגן על פוריסון, או מישהו שכותב דוקטורט באוניברסיטת נאנט על קורט גרשטיין, והדוקטורט הזה מאושר על ידי פרופסור שמשתייך לימין הקיצוני. אין זה מה שהקבוצות בימין הקיצוני אומרות, אלא כיצד המחשבות שלהם מחלחלות לחברה הרחבה יותר. אני חושב שאת זה אחמדינג'אד למד והפנים ממה שהתרחש באירופה ובארצות הברית.
