קופסאות עץ מאוירות שקיבלה רות כהן ליום הולדתה במפעלו של שינדלר

רות כהן, ילידת קרקוב, נשלחה למחנה פלשוב. היא נשלחה לעבודת כפייה עם אביה במפעל של אוסקר שינדלר. כאשר הועבר המפעל של שינדלר לברינליץ, לא הצליח האב להיכלל ב"רשימת שינדלר". הוא גורש למאוטהאוזן ונרצח. רות נכללה ברשימה. היא נשלחה עם קבוצת נשים לאושוויץ וכעבור מספר שבועות, בעקבות התערבותו של שינדלר, הועברו הנשים אל המפעל במקומו החדש.

"אנחנו כאילו עבדנו למאמץ המלחמתי (הגרמני)", סיפרה בעדותה, "היינו צריכים לעשות על מכונה איזה חלקים לרימונים או למשהו... לא כל-כך עבדנו אבל היינו במקום עבודה כאילו עבדנו. שינדלר היה בא מפעם לפעם, הוא הסתובב בינינו, הוא היה ניגש ומסתכל, הראה את עצמו... הוא היה איש מאוד יפה ומאוד מרשים".

את קופסאות העץ קיבלה רות לכבוד יום הולדתה בפברואר 1945, זמן קצר לפני השחרור. לאחר המלחמה עזבה רות את פולין בעזרת תנועת "הבריחה". לדרך הורשתה לקחת רק פריטים נחוצים. הקופסאות היו בין החפצים הבודדים שלקחה עמה.

אוסף החפצים, יד ושם
תרומת רות כהן זקס, מעלה החמישה