העיר גרודנה (כיום בבלרוס) שכנה לפני מלחמת העולם השנייה בצפון מערב פולין, כ-80 ק"מ מצפון-מערב לביאליסטוק. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בה 25,000 יהודים - כמחצית מאוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממסחר, מלאכה ותעשייה זעירה, והיו בהם גם בעלי חוות.
במלחמת העולם הראשונה נוסדה בגרודנה ישיבת "שערי תורה". עוד פעלו בעיר בית ספר של רשת "תרבות", תלמוד תורה ובית ספר ביידיש, וכן מוסדות חברה ותרבות יהודיים רבים. העיר היתה מרכז חשוב של חובבי ציון, התנועה הציונית ותנועת החלוץ.
בספטמבר 1939 כבש הצבא האדום את גרודנה והיא סופחה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית. הסובייטים אסרו על המסחר הפרטי והלאימו עסקים ובתי חרושת. הפעילות הדתית, התרבותית והפוליטית היהודית נפגעה קשות.
הוורמאכט כבש את גרודנה ב-23 ביוני 1941, יום לאחר פלישתו לברית המועצות. לאחר חודש רצחו יחידות אס-אס יהודים רבים בעיר. מ-30 ביוני נדרשו היהודים לשאת טלאי בצורת מגן דוד ולסמן את בתיהם במגן דוד. הם נדרשו להירשם ועל תעודותיהם נרשמה המילה Jude. הוטלו עליהם הגבלות תנועה, נאסרה עליהם פעילות חברתית, הם גויסו לעבודות כפייה ונדרשו לשלם כופר בכסף או ברכוש.
בנובמבר הוקמו שני גטאות בעיר. כ-15,000 יהודים רוכזו בגטו א', על חצי קמ"ר בחלק העתיק של העיר, וכ-10,000 יהודים נכלאו בגטו ב' בסלובודקה, באזור רחב יותר של העיר ומיושב פחות.
ב-9 בנובמבר 1942 גירשו הגרמנים להשמדה יהודים מעיירות סמוכות. דבר הגירוש נודע ליהודי גרודנה ופחדיהם גברו. ימים אחדים לאחר מכן החל חיסולו של גטו ב' ונמשך שבוע ימים. רבים מתושבי גטו ב' התגודדו ביום הראשון של האקציה ליד שער הגטו בתקווה להימנות עם העובדים המקצועיים שנבחרו לעבור לגטו א'. כ-4,000 יהודים בעלי כישורים מקצועיים הועברו עם משפחותיהם לגטו א', וכ-1,000 יהודים מגטו א' פונו למחנה קלבסין (Kielbasin), מחנה מעבר אל מחנות ההשמדה, כ-30 ק"מ מגרודנה (היום באזור היישוב סקידזל, Skidzyel), כדי לפנות מקום לבאים. ב-15 וב-21 בנובמבר שולחו לאושוויץ כ-4,000 היהודים שנותרו בגטו ב'. עשרות יהודים שנמצאו בתחום הגטו לאחר חיסולו נשלחו למחנה קלבסין.
בנובמבר ובתחילת דצמבר 1942 נעשתה בגטו א' סלקציה של חסרי תעודות עבודה. כ-4,000 יהודים גורשו לקלבסין ומשם לאושוויץ ולטרבלינקה. לאחר מספר ימים שלחו הגרמנים 2,000 מתושבי גטו ב' לקלבסין. כ-600 מיהודי גטו א' הסתתרו בקלבסין ובסוף דצמבר 1942, כשחוסל מחנה קלבסין, הושבו לגטו גרודנה.
בינואר 1943 גורשו כ-11,000 יהודים מגרודנה לאושוויץ ולטרבלינקה. רבים מהמגורשים קפצו מהרכבות וחלקם הגיע לגטו ביאליסטוק. בגרודנה נותרו כ-5,000 יהודים. ב-13 בפברואר נעצרו בגטו א' כ-2,500 יהודים וגורשו לטרבלינקה. לאחר יומיים גורשו עוד כ-1,600 יהודים. היחידים שנותרו בגטו היו יהודים שעבדו בשירות הגסטפו, וב-12 במרס הם גורשו לגטו ביאליסטוק. רבים נורו למוות בעת הגירוש. למחרת פורסמו בגרודנה מודעות לפיהן העיר "נקייה מיהודים". בשירות הגסטפו עבדו 15-12 יהודים, וכולם פרט לאחד נורו למוות כשהתקרב הצבא האדום לעיר.
חלק מיהודי גרודנה שהגיעו לביאליסטוק יצאו באוגוסט 1943 ליער, התאחדו עם יחידת פרטיזנים סובייטית ולחמו עד לשחרור גרודנה בידי הצבא האדום ב-14 ביולי 1944.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 1366/190
