לאחר המלחמה השתלט הצבא האמריקאי על מלון בעיירה לינדנפלס בדרום-מערב גרמניה והפך אותו לבית ילדים. שם הכירו ניצולי השואה שלמה הוכמן והדסה רוזן.
שלמה בן ה-16 נולד בקששוב (Krzeczów) שבפולין. הוריו יהושע (שייע) ושושנה נרצחו באקציה בקששוב בנובמבר 1942, וחמשת אחיו ואחיותיו נרצחו גם הם. אחיו חיים ששרד בשואה נרצח על ידי אוקראינים ב-1946. שלמה, הבן הקטן במשפחתו, היה היחיד ממשפחתו ששרד בשואה.
באקציה בה נרצחו הוריו ברח שלמה עם שני אחיו הגדולים ליער, שם בנו השלושה מסתור תת קרקעי. חמושים פולנים רצחו את אחד האחים ושלמה נשאר עם האח השני במסתור. לאחר מכן התחבאו בשדות. בגדיהם נרקבו מהגשם. הם מצאו עבודה אצל איכר ועבדו אצלו עד הגעת הצבא האדום.
לאחר השחרור נרצח אחיו השני של שלמה על ידי אוקראינים. שלמה ברח לחוז'וב (Chorzow), שם נכנס לבית ילדים. אחרי שלושה חודשים הצטרף לקיבוץ ילדים של "השומר הצעיר" ועמו הגיע לגרמניה. שם שוכן בבית הילדים בלינדנפלס, בו פגש את הדסה רוזן (לימים שפירא), בת גילו.
ביולי 1947 עלה שלמה עם קבוצתו על אוניית המעפילים אקסודוס. המעפילים הושבו לגרמניה ורק לאחר חודשים רבים הגיע שלמה לארץ ישראל. לימים היה חבר קיבוץ ברעם שבגליל העליון.
בשנת 1955 מסר שלמה דפי עד לזכר הוריו יהושע ושושנה, אחיו הגדולים משה, שמעון וחיים ואחיותיו הגדולות שיינה-שיינדל וצביה – חלקם נשואים עם ילדים קטנים, שנרצחו אף הם.
* * *
גם הדסה רוזן היא היחידה מכל בני משפחתה ששרדה בשואה. הדסה נולדה בצ'ייכאנוביץ שבפולין אך ערב המלחמה התגוררה עם משפחתה בפודברודז'יה (Podbrodzie) שבפולין (כיום פברדה שבליטא). עם הכיבוש ביוני 1941 רצחו הגרמנים רבים מיהודי העיירה ולאחר מכן הקימו בה גטו. בספטמבר רצחו את יתר היהודים בעיירה. בעת הרציחות הסתתרה הדסה בעליית הגג של בית המדרש בו רוכזו היהודים לפני רציחתם. הגרמנים חשפו את מקום המסתור שלה והעמידו אותה בפני כיתת יורים. היא נורתה אך שרדה וברחה. היא נדדה והגיעה לגטו קיימיילישקי.
באוקטובר 1942 חוסל גם גטו זה. כשהובילו הגרמנים את יהודי הגטו אל מקום רציחתם, ברחה הדסה. היא הסתירה את מוצאה היהודי, נדדה ומצאה עבודות מעת לעת אצל איכרים.
לאחר שחרור האזור בידי הצבא האדום שהתה הדסה בבית יתומים יהודי בווילנה. היא עברה ללודז' והצטרפה אל "השומר הצעיר". קבוצתה עברה לגרמניה והיא הגיעה לבית הילדים בלינדנפלס, שם הכירה את שלמה הוכמן.
ביולי 1947 עלתה הדסה על ה"אקסודוס". ב-1948 הגיעה לארץ ישראל וב-5 במאי הגיעה לקיבוץ עברון.
בשנת 1968 מסרה הדסה דפי עד לזכר אביה, מרדכי-משה, אחותה צביה, אמה נחמה וקרובי משפחה נוספים.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם.
תרומת ד"ר אבי שפירא, זכרון יעקב