בשנות השלושים הוקם שירות העבודה בהונגריה, אליו גויסו יהודים יוצאי צבא. במקביל נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים, בהם "החוק היהודי הראשון" משנת 1938 ו"החוק היהודי השני" משנת 1939.
בספטמבר 1940 סיפחה הונגריה את טרנסילבניה הצפונית מרומניה, ובה כ-165,000 יהודים. באפריל 1941 פלשה הונגריה ליוגוסלביה עם כוחות הציר. באוגוסט הוארך השירות הצבאי וגדל מספר המגויסים. בחודש זה נחקק "החוק היהודי השלישי" - חוק גזעני במתכונת חוקי נירנברג שהחמיר את תנאי חייהם של יהודי הונגריה ואת אפשרויות הנישואין, המגורים והתעסוקה שלהם.
בדצמבר 1941 ובמהלך אביב 1942 נשלחו 50,000 מגויסים יהודים בשירות העבודה אל החזית המזרחית, בעיקר לחזיתות אוקראינה וסרביה, בשורות הארמיה ההונגרית השניה. עוד 50,000 יהודים הונגרים גויסו לשירות העבודה והוצבו בהונגריה עצמה. הגיוס לשירות העבודה נועד להקשות במיוחד על יהודים עשירים ומבוגרים, אם כי גם יהודים צעירים סבלו ממנו.
היהודים בשירות העבודה נאלצו לענוד סמלים מזהים שבידלו אותם מעמיתיהם הנוצרים. לא ניתן להם נשק ולאחר זמן מה נשללו מהם המדים. הם שירתו ביחידות נפרדות תחת פיקודם של לא-יהודים והוטלו עליהם עבודות כפיים כגון סלילת דרכים ותיקונן, וחפירת חפירות הגנה ותעלות אנטי-טנקיות. היהודים זכו ליחס מפלה ומשפיל ובמקרים רבים כוונת המפקדים היתה שלא ישובו מהחזית. בין היתר הוכרחו לפנות שדות מוקשים בידיים חשופות וללא מיגון. לעתים רצחו אותם חיילים הונגרים.
גם נוכח התנאים הקשים האלה ניסו היהודים בשירות העבודה לגלות סולידריות עם עמיתיהם ועם יהודים אחרים. לעתים נוצר מגע בין היהודים בשירות העבודה לבין יהודים שהתגוררו באזורים אליהם נשלחו לעבוד. לעתים היו היהודים בשירות העבודה עדים להתעללות ביהודים המקומיים ואף לרציחתם על ידי חיילים גרמנים או הונגרים. במקרים רבים ניסו היהודים בשירות העבודה לסייע ליהודים נרדפים אלו.
בתצלום זה מופיעים יהודים שהשתייכו ליחידה 108/56 של שירות העבודה. מימין: קרול פהר-קושו (Karol Feher-Kosho). בין המקומות שבהם הוצבה יחידה זו היתה העיר מונקץ' (כיום מוקצ'בו שבאוקראינה). בנובמבר 1938, במהלך פירוק צ'כוסלובקיה על ידי גרמניה הנאצית, הועברה מונקץ' מסלובקיה להונגריה, ויהודיה חוו את כל הפגיעות שהמיט השלטון ההונגרי על יהודי הונגריה – כולל גיוס לפלוגות העבודה.
גם לאחר שנכבשה הונגריה בידי הגרמנים, במארס 1944, ועד שחרור הונגריה בידי הצבא האדום בסוף 1944 ותחילת 1945, המשיכו היהודים לעבוד בשירות העבודה בצבא ההונגרי. חלקם נשלחו בסוף 1944 לעבודות ביצורים בגבול אוסטריה. רבים מהם נספו ואלה ששרדו נשלחו בתחילת 1945 בצעדות מוות למחנות ריכוז, בעיקר באוסטריה. חלקם נורו בדרך ורבים אחרים נספו במחנות אליהם הגיעו.
עשרות אלפי יהודים ששירתו בשירות העבודה בחזית המזרחית, העדיפו ליפול בשבי הצבא האדום ובלבד שלא ימשיכו לעמוד בסכנת חיים יומיומית. הם נשלחו למחנות שבויים בסיביר ורובם נספו. רק ב-1947 שוחררו המעטים מהם ששרדו.
מתוך 100,000 היהודים ההונגרים שגויסו לפלוגות העבודה ההונגריות, כ-42,000 נרצחו או נספו במהלך השירות.
ארכיון התצלומים של יד ושם, 4613/1167
