|
1892
|
נולד בדרוהוביץ' שבגליציה למשפחה יהודית חילונית, אח להניה ואיזידור.
אימו, הנרייטה, בת של סוחרי עץ בעלי מנסרה. לאביו יעקב חנות בדים בכיכר השוק.
|
|
1902
|
מתחיל את לימודיו בבית הספר התיכון. מצטיין בלימודי השפה הפולנית ובציור.
|
|
1910
|
לומד במגמת אדריכלות בפוליטכניקום בלבוב.
אביו נאלץ לחדול מעסקיו בשל בריאותו הרופפת.
|
|
1911
|
עקב מחלת לב וריאות נאלץ שולץ להפסיק את לימודיו ולשוב לעיר הולדתו.
|
|
1913
|
חוזר ללימודי אדריכלות בלבוב.
|
|
1914
|
שב לדרוהוביץ' עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
|
|
1915
|
אביו נפטר בגיל 69.
בית ילדותו של שולץ וחנותו של אביו נשרפים באירועי המלחמה.
|
|
1917
|
שוהה כמה חודשים בווינה, שם מאזין להרצאות ומבקר במוזיאונים ובגלריות.
|
|
1918
|
חוזר לדרוהוביץ'. חובר לקבוצת צעירים יהודים חובבי ספרות ואמנות בשם "קליאה" (דברים יפים.(
מתחיל לקרוא באינטנסיביות ספרות פולנית וגרמנית, ובד בבד מצייר.
|
|
1920-1922
|
שוקד בחשאי על "ספר האלילוּת", פורטפוליו הכולל כ-20 הדפסים וכן דף שער המעוטר ברישום מקורי.
|
|
1922
|
מרץ - משתתף בתערוכה קבוצתית בוורשה.
יוני - מציג בתערוכה קבוצתית בלבוב.
|
|
1923
|
משתתף בתערוכה קבוצתית המציגה יצירות של אמנים יהודים בווילנה.
|
|
1924
|
מתמנה למשרת מורה לציור בבית הספר התיכון שבו למד
|
|
1928
|
תערוכה מיצירותיו מוצגת בעיירת הקייט טרוסקביץ, ובעקבותיה הוא מואשם בציור פורנוגרפי ומורחק ממשרתו בבית הספר למשך חודשיים.
|
|
1929
|
מתמנה למורה מן המניין לציור ולמלאכה.
|
|
1930
|
בסלון האביב של לבוב, אולם אחד מוקדש ליצירתו. כמו כן, הוא משתתף בתערוכה קבוצתית של 17 אמנים יהודים בקרקוב.
בעת שהותו בזקופנה הוא מתיידד עם דבורה פוגל, סופרת יידיש היסטוריונית של האמנות מלבוב. בין השניים מתפתחת התכתבות ענפה, אשר לימים משמשת בסיס לאוסף סיפוריו הראשון, "חנויות הקינמון".
|
|
1931
|
נפטרה אמו של שולץ שעמה התגורר כל השנים. הוא מעצב מצבה לזכר הוריו.
|
|
1933
|
באביב מתפתח קשר רומנטי בין שולץ לבין יוזפינה שלינסקה, מורה לפולנית, קתולית ממוצא יהודי.
שולץ פוגש את הסופרת זופיה נלקובסקה אשר ממליצה לו לפרסם את אסופת סיפוריו.
|
|
1934
|
"חנויות הקינמון" רואה אור בוורשה וזוכה לביקורות חיוביות. הוא מפרסם כמה סיפורים קצרים בכתבי עת פולניים.
|
|
1935
|
האח, איזידור, מהנדס נפט, שתמך כלכלית בבני המשפחה, נפטר מהתקף לב. על שולץ מוטל כעת עול פרנסת אחותו האלמנה, הניה, ובנה זיגמונט.
הוא מתארס עם יוזפינה שלינסקה.
מציג בתערוכה קבוצתית של איגוד הציירים בלבוב.
|
|
1936
|
פוגש בוורשה את אשת הספרות רומנה הלפרן. בין השניים מתפתחת ידידות המלווה בהתכתבות ענפה.
על מנת להתחתן עם יוזפינה הקתולית, הוא פורש רשמית מהקהילה היהודית.
ממשיך לפרסם סיפורים קצרים בכתבי עת, לעתים מלווים באיוריו.
|
|
1937
|
מפר את אירוסיו. מסיים את כתיבת "השיבה הביתה" בגרמנית. לימים אבד כתב היד.
קובץ הסיפורים "בית המרפא בסימן שעון החול" יוצא לאור בוורשה.
|
|
1938
|
אוגוסט – נוסע לפריס בשאיפה לזכות בהכרה בין-לאומית, אך אינו מצליח בכך.
נובמבר – מוענק לו עיטור "עלי דפנת הזהב" מטעם האקדמיה הפולנית לספרות.
|
|
1939
|
בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, דרוהוביץ' מסופחת לברית-המועצות. שולץ מנוע מלהוציא לאור את כתביו שאינם עולים בקנה אחד עם עקרונות הריאליזם הסוציאליסטי.
|
|
1940
|
ידידות מתפתחת עם אנה פלוצקר, ציירת יהודייה צעירה שברחה מוורשה.
ספטמבר – בפקודת השלטון המקומי, יוצר ציור גדול בנושא "שחרור העם המערב-אוקראיני". בעקבותיו נחקר בגין שימוש אסור בצבעי הלאום האוקראיניים.
משתתף בתערוכת איגוד האמנים בלבוב.
|
|
1941
|
ב-30 ביוני נכבשת דרוהוביץ' נכבשת, ומיד נחטפים יהודים לעבודות כפייה ומוצאים להורג.
נובמבר – אנה פלוצקר וארוסה מרק נורים למוות.
|
|
1941-1942
|
בהתערבות היודנראט, שולץ עובד בקטלוג ספרים מוחרמים. איש האס-אספליקס לנדאו, רס"ר הממונה על העסקת היהודים בעבודות כפייה בדרוהוביץ' ופעיל בהשמדתם, נותן חסות לשולץ בתמורה להעסקתו בכפייה כצייר. שולץ מקשט את קירות חדר המשחקים של ילדיו ואת קירות בית הספר לרכיבה והקזינו בעיר.
|
|
1942
|
מרץ, אוגוסט – מתבצעות אקציות שבמהלכן היהודים מגורשים למחנה ההשמדה בלז'ץ.
ספטמבר – מוקם הגטו, ו-10,000 מיהודי האזור מגורשים אליו.
בניסיון להציל את כתביו וציוריו, שולץ מפקיד אותם בידי ידידים מחוץ לגטו. בעקבות תחנוניו לפני חבריו בוורשה שיצילוהו, נשלחים אליו ניירות מזויפים ובריחתו מתוכננת ל-19 בנובמבר. ביום זה "יום חמישי השחור", בדרכו לקבל מנת לחם, נורה שולץ למוות על-ידי רב סמל קארל גינתר, כנראה במסגרת חיסול חשבונות בין אנשי אס-אס.
על-פי עדויות נטמנה גופתו של שולץ בלילה בבית הקברות היהודי.
|
