שרלוטה סלומון

נולדה ב-16 באפריל בברלין, לאלברט סלומון ולפרנצ'סקה גרינוולד, משפחה בורגנית יהודית מתבוללת.

1926

אמה פרנצ'סקה מתאבדת. לשרלוטה נאמר כי היא נפטרה ממחלת השפעת.

1930

אביה, פרופסור לרפואה ומנתח נודע, נושא לאישה את זמרת האופרה פאולה לינדברג (לוי).

1933

שרלוטה עוזבת את לימודיה שנה לפני סיום בית-הספר התיכון בשל התגברות הגילויים האנטישמיים. היא לומדת ציור בשעורים פרטיים, כדי להתכונן לבחינות הכניסה לאקדמיה לאמנות בברלין.

1934

סבה וסבתה של שרלוטה לבית גרינוולד עוברים לגור בווילפראנש-סור-מר שבריביירה הצרפתית. הם מוצאים מקלט בחווילה לארמיטז', השייכת לאזרחית האמריקנית אוטילי מור.

1935/6

לומדת בבית הספר הגבוה לאמנויות יפות ולאמנות שימושית בברלין.

1937

בחורף היא מפסיקה את לימודיה, בשל שלילת הפרס הראשון שהוענק לה בעבור הציור המצטיין, על רקע יהדותה.

1938

ב-10 בנובמבר, בעקבות פוגרום ליל הבדולח, נאסר אביה אלברט סלומון ושולח למחנה הריכוז זקסנהאוזן. אשתו פאולה מצליחה לשחררו מן המעצר בעזרת קשריה.

1939

בשל הסכנות האורבות ליהודי גרמניה, המשפחה מחליטה לשלוח את שרלוטה לדרום צרפת להצטרף לסבה וסבתה. בחווילה מציירת שרלוטה ציורים המתארים את הנוף של וילפראנש ואת דמויות הפליטים אשר מצאו מקלט אצל הגברת מור.

1940

עם התפשטות הכיבוש הגרמני, והאיום הגובר על צרפת, סבתה של שרלוטה מנסה לשים קץ לחייה. בפעם הראשונה סבה מספר לה על שרשרת ההתאבדויות במשפחתה, כולל זו של אמה. לאחר תקופה קצרה התאבדה סבתה מריאן גרינוולד.

1940/42

שרלוטה שוקדת על יצירה המכילה כ-1300 דפים: "חיים? או תיאטרון?" העוקבת בציור, מלל ומוסיקה אחר קורותיה וקורות משפחתה.

1941

בספטמבר עוזבת אוטילי מור את וילפראנש ונוסעת לארה"ב עם עשרת ילדיה המאומצים, בתה ואחיינה.

1942

ידידות נרקמת בין שרלוטה לפליט היהודי אלכסנדר נגלר, שהיה אחראי על משק הבית בחווילה לארמיטז' וטיפל בילדי פליטים שנשארו מאחור.

1943

ב-17 בפברואר מת סבה, לודוויג גרינוולד, בגיל 81.

ב-17 ביוני שרלוטה ואלכסנדר נגלר נישאים בבית העירייה שבניס.

ב-24 בספטמבר נעצר הזוג בחווילה בידי הגסטפו, ולאחר שלושה ימים משולח הזוג בטרנספורט מניס למחנה המעבר דרנסי.

ב-7 באוקטובר משולח הזוג בטרנספורט מדרנסי לאושוויץ.

ב-10 באוקטובר, עם הגעת הטרנספורט לאושוויץ, שרלוטה הנמצאת בהיריון מתקדם משולחת מיד אל תאי הגזים. אלכסנדר שולח לעבודות כפייה.

1944

ב-1 בינואר מת אלכסנדר מאפיסת כוחות במחנה.