הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
נולד בסוץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ב-1909. נפטר בהוב, אנגליה, ב-1985.
"סלמה [מארבאום-איזינגר] חשבה שיצירותי מרוסנות מדי – היות שלפי דעתה לא הציגו את האכזריות במלואה. בזמן שכל מה שרציתי זה לתאר את החיים במחנה. האם הצלחתי? אלוהים יודע."
Deborah Schultz-Edward Timms (eds.), Arnold Daghani’s Memories of Mikhailowka. The Illustrated Diary of a Slave Labour Camp Survivor, Vallentine Mitchell, London- Portland, 2009, p. 104.
גואש על נייר
14.6X13.7 ס"מ
אוסף המוזיאון לאמנות, יד ושם
בסוף שנות העשרים נסע למינכן ולפריס, שם כנראה השתלם בציור. בתחילת שנות השלושים עבר לבוקרשט, ובזכות שליטתו בשפות הועסק כפקיד בחברת יצוא. שם שינה את שמו מקורן לדגני. ביוני 1940 נישא לאנישוארה רבינוביץ'. כעבור כמה חודשים נפגע ביתם ברעידת אדמה, והם עקרו לצ'רנוביץ. לאחר הכיבוש הגרמני ביולי 1941 אולץ דגני לעבוד כמנקה רחובות. באוקטובר 1941 גורשו בני הזוג דגני לגטו צ'רנוביץ, וביוני 1942 שולחו לעבודות כפייה בלדיז'ין. באוגוסט 1942 שולחו בני הזוג למחנה העבודה מיכאילובקה שבטרנסניסטריה, שם הוטל על האסירים לתחזק את עורק התחבורה הראשי מגייסין לאומן. ביוני 1943 הוטלה על דגני המשימה ליצור פסיפס בצורת הנשר הגרמני, במִפקדת חברת "דורמן" שבכפר הסמוך גייסין. לאחר כחודש ברחו בני הזוג דגני, ובדרך לא דרך הגיעו לגטו ברשאד. בהתערבות הצלב האדום שוחררו ב-31 בדצמבר 1943 ויצאו לטירַסוְפּול. במרס 1944 הם הצליחו להגיע לבוקרשט, שם נשארו עד תום המלחמה. ב־1958 עלו לישראל. ב־1961 חזרו לאירופה, ולבסוף השתקעו באנגליה.
בעת גירושו של דגני מגטו צ'רנוביץ ציווה עליו אחד השוטרים לקחת את כלי הציור והצבעים בתקווה שהם יסייעו לו בהמשך. כשהגיע למיכאילובקה בעזרת כלים אלו החל לתאר בציוריו את החיים במחנה ולצייר דיוקנאות של אסירי המחנה, מפקדיו ושומריו. גם בגטו ברשאד המשיך לצייר את דיוקנאות האנשים שהיו קרובים אליו ואת מראות הגטו. לאחר שחרורו הקדיש את חייו לכתיבת זיכרונותיו ולעשייה אמנותית. דיוקנאותיו של דגני הם עדות צבעונית נדירה המבטאת – על-אף האסתטיות שלהם לכאורה – את המציאות האכזרית והקשה של האסירים.
בתערוכה "דיוקן אחרון: אמנים מתעדים בשואה" ממשיך יד ושם במשימתו להשיב פנים ושם לקורבנות השואה, כמו גם לספר את סיפורם האישי. למרות מאמצינו, מספר דיוקנאות המוצגים בתערוכה נותרו עלומים. אם בידכם מידע נוסף אודות הדיוקנאות ו/או האמנים המוצגים בתערוכה, אנא צרו קשר עם צוות מוזיאון לאמנות.
