נולדה לבית אושווסקי בוורשה, פולין, ב-1921. נפטרה באשקלון, ישראל, ב-2007.
"בזמן ששהיתי באושוויץ-בירקנאו, מישהו אמר לי: "אם תזכי לעזוב את הגיהינום הזה, ציירי את הציורים שלך וספרי לעולם עלינו. אנו רוצים להישאר בין החיים, לפחות על הנייר."
Miriam Novitch, Lucy Dawidowicz, Tom L. Freudenheim, Spiritual Resistance.
Art from Concentration Camps, 1940-1945, Union of American Hebrew Congregations, 1981, p. 17.
עיפרון על נייר
18.3x11 ס"מ
תרומת האמנית
אוסף המוזיאון לאמנות, יד ושם, ירושלים
אביה מת בצעירותה, גדלה בוורשה בחינוך יהודי אך לא דתי ולמדה בבית ספר דובר יידיש. עם הכיבוש הגרמני ב-1939 גורשה עם משפחתה לגטו ורשה. צורפה לפלוגת עבודה מחוץ לחומות הגטו. במאי 1943 שולחו הלינה ואמה מרגריטה למיידנק, שם נרצחה האם. ביולי 1943 שולחה הלינה לאושוויץ-בירקנאו לעבודות כפייה בבית החרושת לתחמושת "אוניון". במחנה נתבקשה להכין שלטים לצריפי המגורים. עם התקרבות הצבא האדום בינואר 1945, פונתה בצעדת המוות לרוונסבריק ומשם שולחה לנוישטאט-גלווה, שם ששוחררה, ב-2 במאי 1945. שבה לוורשה בתקווה למצוא את בני משפחתה, אך איש לא שרד. עברה ללודז', נישאה ולמדה ציור באקדמיה לאמנות, עד 1951. הייתה תלמידתו של האמן ולדיסלב שצ'מינסקי. ב-1957 עקרה לצרפת וב-1972 עלתה לישראל והתגוררה בחולון.
הלינה ציירה בגטו ורשה את חיי היומיום. לאחר ששולחה למחנות, המשיכה לתעד באמצעות חומרי ציור שהצליחה להשיג במסגרת עבודתה. עם שובה לוורשה אחרי המלחמה נמצאו רישומיה שהצליחה להבריח אל מחוץ לגטו, לידידה הפולני, וכך נשתמרו. לאחר המלחמה הצליחה גם למצוא יצירות אחדות שציירה במחנה בירקנאו והסתירה במקום. באוסף יד ושם נמצאים 36 דיוקנאות.
בתערוכה "דיוקן אחרון: אמנים מתעדים בשואה" ממשיך יד ושם במשימתו להשיב פנים ושם לקורבנות השואה, כמו גם לספר את סיפורם האישי. למרות מאמצינו, מספר דיוקנאות המוצגים בתערוכה נותרו עלומים. אם בידכם מידע נוסף אודות הדיוקנאות ו/או האמנים המוצגים בתערוכה, אנא צרו קשר עם צוות מוזיאון לאמנות.







