נולד בקלטובי, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ב-1897. נרצח באושוויץ ב-1944.
"[...] ניסיתי מדי פעם לקחת עיפרון ביד ופנקס, עצרתי לרגע באמצע הכאוס סביבי, או בפינת החצר, או בחדר החולים, כדי לרשום בזריזות על מנת לזכור."
קרל פליישמן, "הנני מסתכל על טרזין", מתוך: אמנים, ארכיון יד ושם O.64/74.
דיו על נייר
220X3 ס"מ
אוסף המוזיאון לאמנות, יד ושם
תרומת מפעל הדוקומנטציה פראג, באמצעות זאב ועליזה ש"ק, קיסריה
למד רפואה בפראג, ובמקביל הרחיב את השכלתו האמנותית. היה ממייסדי איגוד אמנים אוונגרדי בשם: "הקו", ואף כתב וערך עיתון בשם זה. קטעי שירה ופרוזה מפרי עטו פורסמו בספרים, ויצירותיו הגרפיות הוצגו בתערוכות. עם פרוץ המלחמה, על-אף שהייתה ברשותו אשרת יציאה, בחר להישאר בצ'כוסלובקיה. באפריל 1942 גורש לגטו טרזיינשטט, שם שימש כסגן מנהל שירותי הרפואה. היה ממונה על הרווחה של האסירים הקשישים. בהסתר תיעד את חיי הגטו, בציור ובכתב. במסגרת פעולות התרבות בגטו, הרצה בנושאי רפואה ואמנות. באוקטובר 1944 שולח בשילוח Et לאושוויץ, שם נרצח.
יצירותיו, שהוחבאו בגטו, נמצאו לאחר המלחמה. לצד רישומים של חיי היומיום בגטו, צייר פליישמן דיוקנאות בקו בטוח ותמציתי, אגב הסתכלות ביקורתית ואירונית על בעלי התפקידים בגטו. את אהדתו לד"ר אריך מונק, מנהל מערכת הבריאות בטרזיינשטט, ביטא בשיר מאויר, שאותו הקדיש לד"ר מונק.
באוסף יד ושם נמצאים 18 דיוקנאות מאת האמן.
בתערוכה "דיוקן אחרון: אמנים מתעדים בשואה" ממשיך יד ושם במשימתו להשיב פנים ושם לקורבנות השואה, כמו גם לספר את סיפורם האישי. למרות מאמצינו, מספר דיוקנאות המוצגים בתערוכה נותרו עלומים. אם בידכם מידע נוסף אודות הדיוקנאות ו/או האמנים המוצגים בתערוכה, אנא צרו קשר עם צוות מוזיאון לאמנות.








