בוגר האקדמיה לאמנות בקרלסרוהה והאקדמיה לאמנות בברלין. בשנים 1938-1925 התגורר בווינה ובאופווה והתמקד בציור דיוקנאות. בשל פעילותו במפלגה הקומוניסטית נעצר ב-1939 וגורש למחנה העבודה ניסקו. משם נשלח לעבודות כפייה באוסטרָוָוה. בספטמבר 1942 גורש לגטו טרזיינשטט, ושם הועסק במחלקה הטכנית, שבה אולצו האמנים ליצור חומרי תעמולה בעבור הגרמנים. בהסתר, עם אמנים אחרים, צייר את המציאות בגטו. בעקבות ביקור הצלב האדום בקיץ 1944 הואשמו הציירים בהברחת יצירותיהם ה"שקריות" אל מחוץ לגטו. האס נעצר עם קבוצת האמנים ונשלח לכלא ב"מבצר הקטן", שם עבר מסכת עינויים קשה. באוקטובר 1944 שולח לאושוויץ ומשם, לאחר כחודש, לזקסנהאוזן, שם גויס ל"מבצע ברנהרד" לזיוף כספים, שמטרתו הייתה למוטט את כלכלות בעלות הברית. בפברואר 1945 שולחה קבוצת זייפני הכספים למאוטהאוזן ולאבנזה, שם שוחררה.
לאחר המלחמה חזר האס לטרזין, שם מצא כ-400 מציוריו שהחביא. אחר כך התגורר בפראג והיה עורך עיתון וקריקטוריסט. ב־1955 עבר להתגורר בברלין המזרחית, שם שימש כפרופסור לאמנות ועבד בתעשיית הסרטים.
הדיוקן ממחנה העבודה ניסקו הוא עדות נדירה על אחד ממנהיגי האסירים. הדיוקנאות שנוצרו בגטו טרזיינשטט הם בעלי אופי קריקטוריסטי, ועל מקצתם הוסיף האמן בתחתית הדף אטריבוט הבא להעיד על הדמות המצוירת. מרבית האנשים המצוירים הוסיפו את חתימתם על גבי דיוקנאותיהם. הדיוקן הצבעוני ממאוטהאוזן מתעד את הנס לנטל, חברו של האס מקבוצת זייפני הכספים.
באוסף יד ושם נמצאים 21 דיוקנאות פרי יצירתו.
בתערוכה "דיוקן אחרון: אמנים מתעדים בשואה" ממשיך יד ושם במשימתו להשיב פנים ושם לקורבנות השואה, כמו גם לספר את סיפורם האישי. למרות מאמצינו, מספר דיוקנאות המוצגים בתערוכה נותרו עלומים. אם בידכם מידע נוסף אודות הדיוקנאות ו/או האמנים המוצגים בתערוכה, אנא צרו קשר עם צוות מוזיאון לאמנות.