אוזיאש הופשטטר

בעקבות מלחמת העולם הראשונה נדדה משפח תו מגליציה לווינה, משם לאמסטרדם ואחר כך לפרנקפורט. ב-1921 השתקעה המשפחה בווינה, שם עבד הופשטטר כסוכן מכירות. ב-1938, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה, נעצרה משפחת הופשטטר על- ידי הגסטפו. אוזיאש, אחיו ואחותו הצליחו להימלט, כל אחד בדרכו, אך הוריו, בן ציון ופרדל, גורשו ללודז', שם נרצחו ביוני 1942. אוזיאש ברח לבלגיה, שם התאחד עם ארוסתו אנה שבסטובה, והשניים נישאו בבריסל בנובמבר 1938. בשל מצוקתם הכלכלית, עברו להתגורר ב- 1939 במחנה הפליטים מארנף שהוקם ביוזמת הוועד המקומי לפליטים יהודיים בבלגיה. לאחר כיבוש בלגיה, במאי 1940, נעצר אוזיאש ושולח למחנה סן סיפריאן שבדרום צרפת, ומשם למחנה גירס.

בזכות מאמציהם של אחיו ואחותו, שנמלטו לשווייץ, שוחרר וברח לשווייץ דרך האלפים ב-1942. נעצר על- ידי משמר הגבול השוויצרי והועבר למחנה פליטים. ב-1943, בסיוע ועד השירות היוניטרי, שוחרר כדי ללמוד בבית הספר לאמנות בציריך.

כשנה לאחר תום המלחמה חזר לווינה, שם התאחד עם אשתו והשלים את לימודיו באקדמיה לאמנות שימושית בווינה. השניים עקרו לוורשה ב-1948. ב-1957 עלו ארצה. אף שזכה להכרה מאוחרת, הציג בתערוכות רבות בארץ ובעולם.

במהלך כל תקופת מאסרו במחנות רשם הופשטטר דיוקנאות. במחנה גירס קיבל מאחותו צבעי גיר וסכומי כסף קטנים שאפשרו לו לקנות נייר וחומרי ציור אחרים. הדיוקנאות המוצגים בתערוכה, מבטאים את היאוש והעצב בו היו שרויים חבריו למאסר. הם מצוירים  בסגנון פיגורטיבי, ו מציינים את ראשית דרכו האמנותית של הופשטטר, בטרם פיתח את שפתו האקספרסיבית הייחודית בעקבות טראומת השואה.