ז'אק (יעקב) גבאי (1894–1942)
ז'אק (יעקב) גבאי נולד ב־1894 באיסטנבול. עבד עם אשתו אסתר בסחר שטיחים בפריז. הזוג התגורר ברובע 11 שבפריז. ז'אק נעצר וגורש למחנה דרנסי, ככל הנראה באוגוסט 1941, ביחד עם עוד 3,477 יהודים בעלי אזרחות זרה שנתפסו במצוד הגדול שברבעים 11–12 בפריז. ב־18 בספטמבר 1942 שולח ז'אק גבאי לאושוויץ בטרנספורט מספר 34, שם נרצח. נתנזון חתם על הרישום: "מחנה דרנסי, 5-4-1942", כשמונה חודשים לאחר מאסרו בדרנסי. לימים מסרה אסתר את הדיוקן לחברים, אותו הם תרמו ליד ושם לאחר מותה ב־1983.
מואיז נתנזון (1883–1942)
יליד אפריל 1883, אודסה. נמלט לספרד בשל הפוגרומים באוקראינה, ולאחר מכן היגר לפריז, שם למד ועסק באמנות וצילום. בפריז ניהל מערכת יחסים עם שוזרת נוצות ומוכרת אביזרים בשם רוזה (רייזלה) ויטמן, וב־1913 נולדה לזוג בת בשם אלין. בספטמבר 1939 מואיז, אלין ובתה נלי עברו אל Clion-sur-Mer, אך מואיז חזר לפריז באביב 1940. ב־21 באוגוסט 1941, נעצר נתנזון בסטודיו שלו. בשל מעצרים קודמים של יהודי פריז, התכונן מראש והכין לעצמו מזוודה עם ציוד אמנות, מבעוד מועד. נתנזון גורש למחנה דרנסי וב־29 ביולי 1942 שולח לאושוויץ בטרנספורט 12, שם נרצח ב־3 בספטמבר 1942.
אלין גורשה לדרנסי ב־30 ביולי 1943, שם עבדה במכבסה. ביוני 1944, שולחה לברגן בלזן. בתה של אלין, נלי, הוסתרה על ידי אוז"ה (l'Œuvre de secours aux enfants - Children's Relief Work), ארגון הומניטארי יהודי, שסייע למאות ילדים, פליטים יהודים מצרפת וממדינות אחרות באירופה. היא התגוררה בסן-אואן-אן-בלין עם חסידי אומות העולם אוגוסט ומארי-רוז לנדאו תחת שם המשפחה גילייר. רוזה, אלין ונלי שרדו והתאחדו לאחר המלחמה.
