לאו קוק (1923–1945), דיוקן סלומון ון-מסל, מחנה וסטרבורק, 1944

לאו קוק (1923–1945), דיוקן סלומון ון-מסל (1892, הארלינגן, הולנד – 1945, ברגן בלזן), מחנה וסטרבורק, 1944

עיפרון על נייר

אוסף המוזיאון לאמנות, יד ושם, ירושלים
תרומת ריינה לאה לוי ון-מסל, הולנד

סלומון ון-מסל (1892, הארלינגן, הולנד – 1945, ברגן בלזן)

ארכיון התצלומים של יד ושם, 15000/1424637

לאו קוק (1923, בֶּרכֶם, בלגיה – 1945, מחנה אבנזה, אוסטריה)

באדיבות Jaap Nijstad

מרי ון מסל (לבית סוואב) (1892, רוטרדם, הולנד – 1945, ברגן בלזן)

ארכיון התצלומים של יד ושם, 15000/14237725

לאו ון מסל (1920, קוקלברג, בלגיה – 1945, ברגן בלזן)

ארכיון התצלומים של יד ושם, 15000/14133334

סלומון ון-מסל (1892–1945)

סלומון ון מסל נולד ב־21 במאי 1892, בהארלינגן, לברנד ורחל לבית דה וינטר, בן בכור למשפחה בת ארבעה ילדים. באוגוסט 1916 התחתן ברוטרדם עם מרי לבית סוואב. לאחר לידת ילדיהם ריינה לאה (1918) בהאג ולאו (1920) בקוקלברג שבבלגיה, השתקעה המשפחה ברוטרדם שם עבד כפקיד בכיר. במאי 1944 גורש סלומון ון מסל יחד עם מרי, ריינה-לאה ולאו אל מחנה המעבר וסטרבורק. לשם שולחו גם אמו ואחיו, שלא שרדו.

בספטמבר 1944 שולח עם אשתו ושני ילדיו לברגן בלזן. סלומון נרצח ב־15 בינואר 1945. בנו לאו נרצח במרץ ואשתו מרי באפריל 1945. בתו ריינה שוחררה ב־1945 בברגן בלזן ולימים תרמה את דיוקנו של אביה לאוסף האמנות ביד ושם.

לאו קוק (1923–1945)

נולד בבֶּרכֶם, בלגיה. קוק למד גרפיקה שימושית באקדמיה לאמנות באנטוורפן ועבד בסטודיו לייצור תפאורות תיאטרון. עם כיבוש בלגיה ב־1940 ברח עם אחיו להולנד, ואילו הוריו מצאו מקלט בסוּרִינאם. ב־1942 גורש למחנה חיסברוך ואחר כך למחנה וסטרבורק, שם עבד בסדנת תפאורות למופעים שהתקיימו במחנה. בד בבד צייר את החיים במחנה. ב־1943 נישא לקיטי דה וייס, שעבדה כאחות במחנה. השניים גורשו לגטו טרזין, בספטמבר 1944. כעבור חודש שולח קוק לאושוויץ־בירקנאו, ומשם בצעדות המוות למחנות מאוטהאוזן ואבנזה. קוק שוחרר באבנזה ב־6 במאי 1945, אך כעבור שישה ימים בלבד מת, והוא בן 22. ציוריו, שהופקדו למשמרת בידי אחד משוטרי מחנה וסטרבורק, נמסרו בתום המלחמה לאלמנתו.

דיוקן סלומון ון-מסל, 1944

מאת לאו קוק

סלומון ון-מסל (1892–1945)