צמח ויינריך (1906 – 1942)
צמח ויינריך נולד בטוקומס, לטביה, לישראל וחיה לבית ויינברג, משפחה ציונית בת שבעה אחים. אחיו הגדול יחזקאל היה ממנהיגי תנועת בית"ר בעירם טוקומס. צמח התחתן עם ביילה לבית קנדלר ולזוג היה ילד/ה. לפרנסתו סחר בבהמות והיה קצב.
ביולי 1941, כחודש לאחר כיבוש לטביה על ידי הצבא הגרמני, נרצחו הוריו של צמח בטוקומס. צמח וביילה נאסרו בגטו ריגה. צמח הועבר לגטו הקטן, גורלה של ביילה לא נודע וככל הנראה נרצחה באחת האקציות בגטו. צמח עבד בכפייה ביחידת HKP לתחזוק רכבים של הצבא הגרמני שנועדו לחזית. בעבודות הכפייה העמיס משאיות גרמניות המיועדות לחזית על קרונות מטען. ויינריך חיבל במשאיות בסתר אך לבסוף נתפס במעשה ונגזר עליו עונש מוות.
הוא הצליח להבריח לחבריו מכתב מן הצינוק ובו כתב:
"חקרו אותי ועינו אותי באכזריות, אולם זה כבר עבר [...] אני שבע רצון, שאני יושב כאן לבדי ומצפה לסופי [...] חברים יקרים! אני נפרד מכם ומאחל שאף פעם לא תשכחו שהחשוב ביותר לכולנו הוא להיאבק [...] הייתי בכל אופן רוצה שלא יתלו אותי, אלא יוציאוני להורג בירייה. שלכם, צמח".
ריטוב העיד כי כשהובילו את צמח לגרדום הוא שר בקול רם את התקווה.
ארתור (אלתר) ריטוב (1909–1987)
בוגר האקדמיה לאמנות בריגה. לאחר סיום לימודיו עבד כמורה לאמנות בבתי ספר. בעקבות הכיבוש הגרמני, ביולי 1941, גורש לגטו ריגה. כעבור כמה חודשים הועבר לגטו הקטן לעבודות כפייה ביחידת HKP לתחזוק מכוניות הצבא הגרמני שנועדו לחזית, והועסק כשרטט לוחיות רישוי. בסתר, רשם דיוקנאות של חבריו ליחידה. ביולי 1944, שלושה חודשים טרם כניסת הצבא האדום לריגה, ברח מהגטו עם קרוב משפחתו, יעקב ריטוב, ועוד חמישה אסירים. בעת הבריחה נורו שלושה מחבריו למוות. ארתור ויעקב מצאו מסתור בביתו של לטבי בשם מוטמילר, עם עוד שישה יהודים. הם שהו במסתור עד השחרור, ב־13 באוקטובר 1944. ריטוב עלה לישראל ב־1970 והתגורר בתל אביב.
