פקח את עיניך, המבקר, ואזור את כל תעצומות הנפש שלך. פקח את עיניך, המבקר, ואזור את כל תעצומות הנפש שלך. הדברים שאתה עומד לחזות בהם עלולים להעמיד את שפיותך ואת דרכך המוסרית בסכנה.
כאן תראה את כל מה שאין לראות בשום מקום אחר: את יכולותיהם הבלתי נדלות של המענים מצד אחד ואת ייסוריהם האין-סופיים של קרבנותיהם מצד אחר.
כיצד יכלו בני אדם קודם להגות ואחר כך להגשים מעשים כל כך לא אנושיים נגד בני אנוש אחרים? האם היה אנושי להיות לא אנושי?
כאן, במקום הזה של הרוע המוחלט, עברה האנושיות מטמורפוזה: האויב המציא שיטות חדשות לייסר, לענות ולרצוח באופן חסר תקדים בהיסטוריה.
יותר ממיליון וחצי ילדים נרצחו בשואה עם סביהם וסבותיהם. היו שהושלכו אל בורות בוערים ונשרפו חיים.
סלקציות, רעב, השפלות, משרפות – במקום הזה קנה לו הרוע מעמד של אלוהות ארורה: הרוצחים הגיעו ממוסדות וממשפחות מיוחסות, ואילו קרבנותיהם היו צאצאיו של עם עתיק יומין, העם היחיד ששרד מן העת העתיקה.
לא כל הקרבנות במקום הזה היו יהודים, אבל כל היהודים היו קרבנות.
ההמונים שהובאו לכאן מכל קצות אירופה הכבושה ולא הושמדו עם הגיעם מצאו את עצמם ביקום המקביל ליקום שלנו היום: על מדעניו ופועליו, המאמינים ושאינם מאמינים, התאורטיקנים והאמנים, המשוררים והסוחרים, העשירים והעניים, הבורים והמלומדים, דוברי שפות שונות ובעלי מיני מלאכות. במקום הזה היו אנשים עדים להיפוכו של הרעיון של קיבוץ גלויות. תחת גאולה – מוות בתאי הגזים.
פתח את לבך, המבקר. ואת תודעתך ואת נשמתך. בשעה שתפסע בתערוכה "שואה" עטוף במראות העבר ובצלילי העבר, הקשב לקולם של הקרבנות, הבט בציוריהם של הילדים, גע בשמותיהם של הנרצחים. היה שליחו של המקום הזה. שא עמך את המסר שרק המתים עדיין יכולים לתת לחיים: את מסר הזיכרון.
אלי ויזל
