ביתן לתערוכות

תערוכה עתידית

אוספי יד ושם בין עבר לעתיד

התערוכה תציג אוצרות מאוספי יד ושם ותמחיש כיצד באמצעותם משתמר, מעוצב ומונחל זיכרון השואה.

בתערוכה יוצגו קרוב ל-400 פריטים נדירים מן האוספים, רובם מתקופת השואה, ויסופרו הסיפורים המרתקים מאחוריהם, קורות בעליהם והתגלגלות הפריטים: כיצד שרדו, נאספו והגיעו ליד ושם. בד בבד ייחשפו העבודה מאחורי הקלעים, השימור, המחקר והמאמץ להוסיף פנים ושם לפריטים אלמוניים. זוהי הזדמנות להתבונן במשמעות הזיכרון בימינו ובאחריות שלנו להנחילו לדורות הבאים.

תערוכות עבר בביתן לתערוכות מתחלפות

הבזקי זיכרון – צילום בתקופת השואה

אוצרת: ויויאן אוריה
שנה: 2018

בתערוכה הוצגו קרוב ל-1,500 תצלומים, אלבומים, יומנים, דפי עיתון וסרטונים. הם הציגו השואה באופן ויזואלי משלוש זוויות: היהודים, הגרמנים הנאצים והמשחררים. התערוכה הפנתה זרקור לנסיבות הצילום ולתפיסת עולמו של הצלם המתעד, והתייחסה לנקודת מבטם השונה והייחודית של הצלמים היהודים כקורבנות השואה.

ילדות בשואה – כוכבים בלי שמים

אוצרת: יהודית ענבר
שנה: 2015

התערוכה עסקה בעולם הילד בשואה והציגה סיפורים של ילדים בשואה. חלקם שרדו וחלקם נרצחו. לכל סיפור הוצמד ייצוג ויזואלי בדמות חפץ ששרד מהתקופה, עבודת אמנות או סרטון אנימציה.

התערוכה ביקשה לתת ביטוי לקורותיהם של מיליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה באמצעות סיפורים שנותרו מהם וסיפוריהם של המעטים שניצלו. התערוכה התחלקה לשמונה נושאים עיקריים: משחק, לימוד, חברות, מי אני – זהות אישית, עבודה, בית, משפחה וטקסי מעבר.

שומר אחי אנוכי – 50 שנות הוקרה לחסידי אומות העולם

אוצרת: יהודית שן-דר
שנה: 2013

התערוכה הציגה את המאמצים להצלת יהודים בידי לא יהודים בתקופת השואה. חמישה סרטים הציגו מצבים אנושיים מורכבים. בכל סרט הוצגו סיפור הצלה מוביל וסיפורים נוספים שייצגו את התופעה. הסרטים הדגימו את הלבטים והבחירות המסוכנות שעמדו בפני מי שלימים הוכרו חסידי אומות העולם ואת המציאות איתה התמודדו המצילים והיהודים כאחד.

דיוקן אחרון – אמנים מתעדים בשואה

אוצרת: אליעד מורה־רוזנברג
שנה: 2012

התערוכה הציגה יצירות שנולדו מתוך דחף יצירתי אדיר: אמנים יהודים ממוצאים ורקעים שונים שקדו על סדרות שלמות של דיוקנאות חרף מחסור באמצעים לציור ובעודם מתמודדים יום-יום עם תנאי חיים קשים. הם ביקשו להנציח ולהשאיר זכר. בכמה קווי עיפרון או פחם על נייר הצליחו להפיח רוח חיים בדמויות של אנשים שהיו על סף כיליון ולהחזיר לאדם את תווי פניו ואת צלם האנוש אותם ניסו הנאצים למחוק. לא היה זה אירוע נקודתי או אקראי אלא תופעה נשנית במקומות רבים בתקופת השואה.

סגולות של זיכרון – 65 שנות יצירה של ניצולי שואה

אוצרת: יהודית שן-דר
שנה: 2010

סגולותיו של הזיכרון קיבלו צורה, פנים וקול בתערוכה שהייתה מארג חזותי רב גוונים ורבדים. כל יצירה היא קולו של  היחיד, ויחדיו הם מקהלה שעוצמת מבעה הדהדה בחלל התצוגה .בתערוכה הוצגו יצירותיהם של אמנים ניצולי שואה מוכרים, בהם שמואל בק, יהודה בקון, משה קופפרמן, שמואל כ"ץ, מרסל ינקו, פאול קור ופרידל שטרן, לצד מאות יצירות של ניצולי שואה פחות מוכרים, שלחלקם זו הפעם הראשונה שיצירותיהם מוצגות. פרקי התערוכה היו מקבצים תמטיים או חזותיים של היצירות.

ארכיטקטורה של רצח – תוכניות הבנייה של אושוויץ-בירקנאו

אוצרת: יהודית ענבר
שנה: 2010

התערוכה הציגה את סרטוטי הבניה ולצדם הוצג לראשונה אלבום הבנייה של אושוויץ ובו תצלומים מתהליך בניית המחנה. עוד הוצגו בתערוכה תצלומי אוויר של חיל האוויר הבריטי, דו"ח ורבה-וצלר שכתבו שני אסירים יהודים שהצליחו להימלט מאושוויץ ב-1944, ציטוטים של אנשי אס-אס ואסירים יהודים המתארים את המחנה ואת ייעודו הרצחני, ועותק של השיר פוגת מוות מאת פאול צלאן.

כאן ביתי: ניצולי השואה בישראל

אוצרת: יהודית שן-דר
שנה: 2008

התערוכה נפתחה לרגל שישים שנה למדינת ישראל והציגה את סיפורם של ניצולי השואה כחלק ממרקם החברה והזהות הישראלית. התערוכה הציגה את נוכחותם רבת ההשפעה במרחב הציבורי בישראל במשך שנות קיומה. הניצולים כרכו את שיקום חייהם האישיים במפעל התחייה הלאומית והתערו במהירות בכל תחומי העשייה הישראלית. רבים היו לדמויות ידועות ומשפיעות ואף יצרו דימויים וסמלים המבטאים את הישראליות.

כתמים של אור: להיות אישה בשואה

אוצרת: יהודית ענבר
שנה: 2007

כשלושה מיליון נשים, נערות וילדות נרצחו בשואה. בתערוכה סיפרנו את סיפוריהן של הנשים ונתנו מקום לקולן הייחודי. התערוכה האירה את הפעולות והתגובות של הנשים היהודיות בתקופת השואה. במקום שבו לא הייתה להן זכות לדעה, הן למדו דעת. במקום שבו לא היה להן כוח, הן אספו כוח. במקום שבו לא הייתה להן ולמשפחתן זכות חיים, הן הלכו כל הדרך אל המוות והפכו כל דקה נוספת של חיים למשמעותית.

מסע ומשא: שמואל בק – 60 שנות יצירה

אוצרת: יהודית שן-דר
שנה: 2006

תערוכתו הרטרוספקטיבית של האמן שמואל בק היא מבט על מסעו של אמן שתחילתו בגטו וילנה וסופו ביער פונאר, ואולי המשא הוא הדוחף את האמן לאורך המסע? התערוכה פורשת שישים שנות יצירה שבהן התמודד בק עם זיכרונותיו מתקופת השואה. את משא חוויותיו ביטא בק במגוון סגנונות הנעים בין המופשט לפיגורטיבי עד לגיבוש סגנונו הייחודי בעל הסממנים הסוריאליסטיים מזה והסימבוליזם היהודי מזה.

שרלוטה סלומון: "חיים? או תיאטרון?"

אוצרת: יהודית שן-דר
שנה: 2006

בתערוכה הוצגו יצירותיה של הציירת שרלוטה סלומון, יצירות הקוראות תגר על תיאטרון החיים האכזר. שרלוטה נרצחה באושוויץ כשהיא בהריון. בתערוכה "חיים? או תיאטרון?" הוצגו כ-280 יצירות, מבחר מתוך אלף ושלוש מאות דפים שציירה וכתבה שרלוטה בשנים 1942-1940 בהיותה בגלות כפויה בדרום צרפת. התערוכה לוותה בקטעי מוזיקה ששילבה שרלוטה ביצירתה.

גירוש מונפרנאס: סופה של אסכולת פריז

אוצרת: יהודית שן-דר
שנה: 2006

מידע על התערוכה - התערוכה מתמקדת בחייהם וביצירתם של ציירים ושל פסלים יהודים שפעלו במסגרת אסכולת פריז (L'Ecole de Paris)  אשר נרדפו על ידי הכובש  הנאצי ורובם מצא את מותו במחנות ההשמד. בתערוכה כ-150 יצירות אמנות מלוות בתצלומים, במסמכים מקוריים  ובקורותיהם האשיים של היוצרים- מחווה ליותר מ-60 אמנים, בהם חיים סוטין, רודולף לוי, אדולף פדר, אוטו פרוינדליך, מקס  ז'אקוב וליאון וייסברג.

קולות חרוטים: השואה ביצירותיהם של אמנים בני זמננו

אוצרת: יהודית שן-דר
שנה: 2005

התערוכה הוקדשה לאמנות השואה ביצירותיהם של אמנים בני זמננו. תרומתה העיקרית היתה בחיבור בין מה שנתפש בעיני הסצנה האמנותית המקומית כתחום היצירה הבלעדי של הניצולים לבין הזרם המרכזי של העשייה האמנותית בארץ. היצירה הישראלית היתה ציר התערוכה, ועקבה אחר התמודדותם של דורות האמנים עם נושא השואה מאז תום מלחמת העולם השניה: מדור הניצולים דרך דור הביניים עד דור היוצרים העכשוויים. כנקודת התייחסות הוצגו יצירותיהם של אמנים בינלאומיים, יהודים ולא יהודים.