גורמים שונים עסקו בתיעוד ויזואלי במהלך מלחמת העולם השנייה. הנאצים הבינו את כוחה של תקשורת ההמונים ואת התועלת שיכולים להפיק ממנה לצורך קידום התעמולה שלהם.הם הבינו את כוחה של המדיה ואת יכולתה ליצור דימויים להמון. הדמוקרטיות המערביות נזקקו לתיעוד החזותי הן כדי להציג לציבור שלהן את פשעי המשטר הנאצי (וכך להצדיק גם את הגיוס הטוטלי וגם את הקורבנות הרבים שגבתה המלחמה), והן לצורך המשפטים שתכננו לערוך לפושעי המלחמה הנאצים בסיום המלחמה. ואכן, התיעוד החזותי שימש את התביעה במשפטים ההם, ושימש אחר כך גם לחינוך מחדש של האוכלוסייה הגרמנית הכבושה ברוח ערכי הדמוקרטיה.
בניגוד לכך, עבור היהודים היה הצילום חלק מאסטרטגיית הישרדות - כלי המחשה לגרמנים את יעילות הניהול העצמי של הגטו היצרני, ולשכנע אותם שהוא משרת את צורכיהם. עם זאת, היהודים צילמו גם במחתרת כדי לתעד את המראות הקשים בגטו, את העוני, הרעב, המחלות והמוות, ועל מנת שיהיה תיעוד לדורות הבאים.. הנריק רוס, צלם בגטו לודז': "מכיוון שבתפקידי הרשמי הייתה לי מצלמה, יכולתי להנציח את כל התקופה הטרגית שעברה על גטו לודז'. עשיתי זאת בידיעה שאם אתפס, אני ומשפחתי נעבור עינויים וניהרג".
התיעוד החזותי הוא אחד הגורמים החשובים בעיצוב התודעה ההיסטורית של השואה. לצד התיעוד הארכיוני של אירועי התקופה והמחקר בנושא, תרם התיעוד החזותי ידע על השואה, והשפיע על אופן ניתוחה והבנתה ועל האופן שבו נחרתה בזיכרון הקולקטיבי.
דימויים השאובים מהתיעוד החזותי היו לסמלים קולקטיביים של השואה. תצלומים וסרטים שימשו ראיות במשפטי נירנברג ובמשפטים שנערכו לאחר מכן לפושעי מלחמה גרמנים נאצים. משפט אייכמן בראשית שנות השישים וחשיפתו הרבה בתקשורת עוררו עניין רב בוויזואליה של השואה. תצלומים, סרטים עלילתיים, סרטי תעודה, תערוכות ותוכניות לימוד בנושא השואה פותחו ועדיין מפותחים בהשראת החומרים החזותיים ומתבססים עליהם.
תערוכת "הבזקי זיכרון - צילום בתקופת השואה" המוצגת בימים אלו ביד ושם, הינה תערוכה מיוחדת, ראשונה מסוגה, המציגה קרוב ל-1,500 אימג'ים, הכוללים תצלומים, אלבומים, יומנים, דפי עיתון וכן סרטונים המציגים את השואה באופן ויזואלי משלוש זוויות צילום שונות: היהודים, הגרמנים הנאצים והמשחררים, תוך הפניית זרקור לנסיבות הצילום ולתפיסת עולמו של הצלם המתעד, ותוך התייחסות לנקודת מבטם השונה והייחודית של הצלמים היהודים כקורבנות השואה.
"תערוכה ייחודית זו מזמינה אותנו לראות דברים מזווית שונה ומנקודת מבט חדשה .בעידן בו אנו חיים, כולנושותפים פעילים ליצירתו של מידע חזותי ולצריכתו ועצם האפשרות לראות את החומר הויזואלי מתקופה השואה משלוש נקודות מבט שונות, מעניק לנו היום, גם כיוצרי ויזואליה, יכולת להבין את האירועים באופן אחר".
יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו
"אקט של צילום הוא תחילתו של תהליך ולעולם לא סופו .השימוש בחומר חזותי, שהוא תעודה היסטורית מחייב מבט ביקורתי המייחס חשיבות ראשונה במעלה לבחירת נושא הצילום ולמצלם עצמו, ואלו יוצרים כוח רב ואף מניפולטיבי לעיתים. זאת בניגוד לצילום היהודי מבטא חמלה, אמפתיה והזדהות עם קורבנות השואה".
אוצרת התערוכה ומנהלת אגף המוזיאונים והמערך למבקר ביד ושם, ויויאן אוריה
"הבזקי זיכרון: צילום בתקופת השואה" מתקיימת בתמיכתם הנדיבה של סעדיה וסימי כהן.
שעות פתיחה
![תערוכה החדשה "הבזקי זיכרון – צילום בתקופת השואה"](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/DSC_0807_0.jpg "תערוכה החדשה "הבזקי זיכרון – צילום בתקופת השואה"")
![מגוון קטעי עיתונות, כרזות, מצלמות ותצלומים מקוריים מוצגים בתערוכה החדשה "הבזקי זיכרון"](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/display-camera.JPG "מגוון קטעי עיתונות, כרזות, מצלמות ותצלומים מקוריים מוצגים בתערוכה החדשה "הבזקי זיכרון"")
