01 אוקטובר 2013
ב-1 באוקטובר 2013 נפטר גדול חוקרי השואה פרופסור ישראל גוטמן (90), ממורדי גטו ורשה, ניצול אושוויץ ומהדמויות הבולטות, החלוציות והמובילות בקרב ההיסטוריונים בעולם בתחום חקר השואה היהודית באירופה, והבכיר ביניהם בישראל. גוטמן היה ממקימי מכון המחקר של יד ושם. גוטמן חי בירושלים, היה אלמן, והותיר אחריו שתי בנות ושלושה נכדים. הלווייתו יצאה מבית ההספד של קהילת ירושלים בגבעת שאול, ירושלים.
יו"ר יד ושם אבנר שלו: "מורי וידידי פרופסור ישראל גוטמן הטביע חותם עמוק על העשייה ההיסטוריוגרפית בישראל ובעולם, ותרם תרומה נכבדה וייחודית להטמעת המודעות ההיסטורית לגבי תקופת השואה ומשמעויותיה בקרב הציבור הרחב בישראל, ובמיוחד בקרב בני נוער. קורות חייו האישיים של פרופ' גוטמן – כמי שחווה על בשרו את אימי התקופה, לחם בגטו ורשה, נכלא באושוויץ והיה חבר המחתרת היהודית במחנה, שרד את צעדות המוות, והיה עד למתרחש – מוסיפים הרבה לעוצמתו הנדירה ולייחודו כחוקר, מחנך ומנהיג."
יו"ר יד ושם אבנר שלו: "לזכותו של פרופ' גוטמן הישג אקדמי-מחקרי, בעל השלכות חברתיות ותרבותיות מרחיקות לכת: מתן לגיטימיות ואף מרכזיות היסטוריוגרפית לזוית היהודית של השואה. פרופ' גוטמן הצליח לפנות 'מקום' במחקר בעולם לחוויות, לעמדות ולנקודות המבט של הקרבנות היהודיים בשואה, כדי שקולותיהם יזכו לתשומת הלב העניינית הראויה.בסוף שנות השבעים, משנקבע מעמדו המוביל כחוקר שואה ויהדות פולין, וממובילי 'אסכולת ירושלים' פנה פרופ' גוטמן לאפיק נוסף של פעילות: יצירת קשרי מדע פעילים בין חקר השואה הישראלי לבין המחקר בחו"ל. זאת עשה, בין היתר, דרך כנסי מחקר בין-לאומיים אשר, יחד עם הספרות שהתפרסמה בעקבותיהם, הפכו לפעולות מכוננות בעולם חקר השואה. מאמץ רב השקיע גוטמן בטיפוח קשרי מדע עם פולין, עוד בתקופתה הקומוניסטית. הפולנים קיבלו רבות מן הביקורות שלו והפכוהו לאורח מבוקש (אוניברסיטת ורשה אף העניקה לו דוקטורט לשם כבוד). פרופ' גוטמן קבע במחקר על גטו ורשה את מעמדו בחזית חקר השואה, וקנה לו מוניטין בינלאומיים. המחקר על גטו ורשה היווה נקודת מוצא להרחבת מעגל כתיבתו המחקרית של גוטמן לסוגיות יסוד שונות בתחום השואה בכלל: ההתנגדות, תנועות הנוער הציוניות, היודנרטים, עבודת הכפייה של היהודים, הַעמידה, יחסי יהודים- פולנים, ייחודה של השואה, הריבוד החברתי במחנות ועוד."
ממחקריו וספריו הבולטים: · יהודי ורשה 1939-1943: גטו, מחתרת, מרד – 1977, (מהדורה מורחבת ומחודשת, 2011)· ספר הלימוד פורץ הדרך: השואה ומשמעותה- 1983. כתב ביחד עם פרופ' חיים שצקר. בהמשך שכתב את הספר שמשמש מאז להוראת השואה בבתי הספר העל-יסודיים העיוניים בארץ.· האנציקלופדיה של השואה, אותה ערך במחצית השנייה של שנות השמונים. מפעל יסוד וציון דרך עולמי בחקר השואה. האנציקלופדיה ראתה אור ב-1990 באנגלית ובעברית, ותורגמה גם לגרמנית.· אושוויץ- אנטומיה של מחנה מוות (עורך בשיתוף מיכאל ברנבאום) (2003)· אלבום אושוויץ – סיפורו של טרנספורט (עורך) * (2003) עמנואל רינגלבלום – האדם וההיסטוריון (עורך), (2006)
