02 אוגוסט 2012
ביום ראשון, יז' באב תשע"ב, 5 באוגוסט 2012, בשעה 17:00 ייערך ביד ושם טקס אזכרה לציון 70 שנים לשילוחם של ד"ר יאנוש קורצ'אק, סגניתו - סטפה וילצ'נסקה וילדי בית היתומים, למחנה ההשמדה טרבלינקה. במהלך היום יקיים בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם יום פעילות חינוכית לחניכים מסמינר הפתיחה של בוגרי תנועת הנוער "המחנות העולים", שבמסגרתו ישמעו החניכים עדות של ניצול שואה.
בסוף הטקס יופרחו עשרות עפיפונים בידי חניכי "המחנות העולים" ברוח תפיסת עולמו הייחודית של יאנוש קורצ'אק, כדי להעביר לעולם מסר חינוכי של כבוד, אהבה ושוויון זכויות.
"כשם שהים נותן לילד צעצוע סירה, כך הרוח חייבת לתת לו עפיפון. צריך כל כך מעט: חוט, דיקט או קרטון.." יאנוש קורצ'אק
הטקס יתקיים בכיכר קורצ'אק ביד ושם בנוכחות ניצולי שואה וחברי האגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק. יישאו דברים: מנהלת בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם דורית נובק, חברת הנהלת המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק דליה טאובר, המזכיר הראשון בשגרירות פולין בישראל Jacek Olejnik ונציג תנועת המחנות העולים טל מילר.
ד"ר הנריק גולדשמידט או בשמו הספרותי יאנוש קורצ'אק, יליד ורשה, היה רופא, סופר, עיתונאי ומחנך דגול. לפני המלחמה ניהל בתי יתומים, הדריך פנימיות וקייטנות, הרצה באוניברסיטאות וסמינרים והרבה לכתוב. חיבורים וספרים רבים נכתבו אודות משנתו החינוכית של קורצ'אק, לפיה הילדות אינה תקופת הכנה לחיים, אלא חלק מהותי של החיים עצמם ולכל ילד יש להעניק מלוא הזכויות והכבוד. קורצ'אק תבע להתחשב בכל ילד לפי ייחודו, כשרונותיו וצרכיו ולא בדרך של הכללתו בקטגוריה חד-ממדית. בתקופת השואה המשיך קורצ'אק לטפל במסירות ביתומים שהיו תחת חסותו בגטו, תוך שהוא מקפיד לשמור הן על נוהל החיים בבית היתומים והן על חינוכם של הילדים. לקורצ'אק הוצעה האפשרות לעזוב את הגטו ולעבור לצד הפולני אך הוא סירב להציל עצמו בלי הילדים. בשלבים מוקדמים יותר הוא אף סירב לענוד סרט על בגדיו ועל כן נכלא לזמן מה בבית הסוהר.
סטפה וילצ'נסקה ילידת 1886, פולין. סיימה את לימודיה באוניברסיטת ליאז' שבבלגיה. לאחר שחזרה לוורשה מונתה אחראית על בית יתומים יהודי. ב - 1909 פגשה בד"ר יאנוש קורצ'אק ונוצר קשר ביניהם. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס קורצ'אק לצבא, וסטפה נותרה אחראית על ניהול בית היתומים שהתרחב ומנה כ - 150 ילדים. ב- 1919, הועברו כל הילדים לבית יתומים חדש, סטפה שימשה בו מנהלת כללית וקורצ'אק היה מנהל ראשי. ב- 1935 היא ביקרה בארץ ישראל ושהתה בעין חרוד עד 1939. עם הכיבוש הנאצי, הצליחו אנשי עין חרוד לסדר לסטפה אפשרות לעזוב את פולין, אך היא סירבה ועברה עם ד"ר קורצ'אק והילדים לגטו.
ב - 5 באוגוסט 1942 גורשו ד"ר יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'נסקה עם צוות בית היתומים וכ- 200 הילדים למחנה טרבלינקה שם הושמדו כולם.
