טקס אזכרה ביד ושם לציון 64 שנה להירצחם של יאנוש קורצ'אק והילדים

ב-6 באוגוסט 2006, י"ב באב תשס"ו, נערך ביד ושם טקס אזכרה לציון 64 שנה לשילוחם של ד"ר יאנוש קורצ'אק, סטפה וילצ'נסקה שעבדה איתו שנים רבות וילדי בית היתומים שניהל, למחנה ההשמדה טרבלינקה. הטקס התקיים בכיכר יאנוש קורצ'אק שהוקמה בזכות תרומתו האדיבה של ניצול השואה מקסי ליברטי.

השתתפו בארוע עשרות חניכי תנועת המחנות העולים וחברי האגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק השותפים מדי שנה לארוע.

כמו כן נכחו בארוע  המזכיר הראשון של שגרירות פולין בישראל ד"ר פיוטר דרובנייאק, מנכ"ל אגודת יאנוש קורצ'אק  בנימין אנוליק וד"ר אליעזר מרכוס שעמד בראש אגודת יאנוש קורצ'אק בישראל.

נשאו דברים ד"ר מוטי שלם, מנהל בית הספר להוראת השואה ביד ושם, יושבת ראש ועדת החינוך של אגודת קורצ'אק בישראל בתיה גלעד, ורעות גלון, חניכה במחנה הר אדר של תנועת הנוער המחנות העולים.

ד"ר הנריק גולדשמידט ובשמו הספרותי יאנוש קורצ'אק, יליד ורשה, היה רופא, סופר, עיתונאי ומחנך דגול. לפני המלחמה ניהל בתי יתומים, הדריך פנימיות וקייטנות, הרצה באוניברסיטאות וסמינרים והרבה לכתוב.

חיבורים וספרים רבים נכתבו אודות משנתו החינוכית של קורצ'אק, לפיה הילדות אינה תקופת הכנה לחיים אלא חלק מהותי של החיים עצמם ולכל ילד יש להעניק מלוא הזכויות והכבוד. קורצ'אק תבע להתחשב בכל ילד לפי ייחודו, כשרונותיו וצרכיו ולא בדרך של הכללתו בקטגוריה חד-ממדית.

בתקופת השואה המשיך קורצ'אק לטפל במסירות ביתומים שהיו תחת חסותו בגטו, תוך שהוא מקפיד לשמור הן על נוהל החיים בבית היתומים והן על חינוכם של הילדים.

לקורצ'אק הוצעה האפשרות לעזוב את הגטו ולעבור לצד הפולני אך הוא סירב להציל עצמו בלי הילדים. בשלבים מוקדמים יותר סירב לענוד סרט על בגדיו ולכן נכלא לזמן מה בבית הסוהר.

ב-5 באוגוסט 1942 גורש קורצ'אק עם צוות בית היתומים וכ-200 הילדים למחנה טרבלינקה שם הושמדו כולם.