יומנה המקורי של רותקה לסקר נמסר ליד ושם לרגל הוצאתו לאור בעברית

ב-4 ביוני 2007 התקיים ביד ושם טקס מסירת יומנה המקורי של רותקה לסקר, שנרצחה באושוויץ. היומן נמסר ליד ושם לרגל הוצאתו לאור בעברית ובאנגלית. לאירוע הגיעה מפולין ידידתה של רותקה לסקר, סטניסלבה ספינסקה, שהחזיקה ביומן כ-60 שנים. האירוע התקיים במעמד שגריר ישראל בפולין דוד פלג, אחותה של רותקה לסקר החיה בישראל ד"ר זהבה (לסקר) שרץ, יו"ר ארגון יוצאי זגלמביה אברהם גרין ויו"ר יד ושם אבנר שלו.

רותקה לסקר ז"ל היתה נערה בת 14 מבנדין, פולין שתיעדה את חייה במחברת במשך כמה חודשים בשנת 1943. חייה החיצוניים הלכו והצטמצמו, אבל הדפים המעטים הללו – כ-60 דפי מחברת כתובים בכתב יד – מכילים עולם מלא של נערה מתבגרת בצל המוות. הרישום האחרון ביומנה היה ב-24 באפריל 1943.

קטע מתוך הספר "דפי רותקה": 

 "יש לי הרגשה שאני כותבת בפעם האחרונה. בעיר אקציה. אסור לי לצאת ואני משתגעת כלואה בבית. [...] מזה כמה ימים תלוי משהו באוויר. [...] העיר עוצרת את נשימתה בהמתנה והציפייה הזאת היא הדבר הנורא ביותר שיכול להיות. שייגמר כבר!  הסבל הזה, הגיהינום הזה. אני משתדלת לברוח מן המחשבות האלה על יום המחר והן חוזרות כמו זבובים טורדניים..."
(20 בפברואר 1943).

סטניסלבה ספינסקה נהגה להגיע לביתה של רותקה לסקר לעיתים קרובות במטרה לעקוב אחר שלמותו של הבית בו גרה משפחתה בעבר. הנאצים החרימו את בית משפחתה של סטניסלבה כדי שיהיה חלק מגטו בנדין ובאותו בית שוכנה משפחתה של רותקה לסקר. השתיים התיידדו. רותקה שיתפה את סטניסלבה בתחושתה שהיא לא תשרוד, וסטניסלבה, שהכירה את הבית היטב, הציעה לה להחביא את היומן בקומת המרתף מתחת למרצפת מסוימת. עם סיום המלחמה הגיעה סטניסלבה. כל הרכוש בבית נלקח אך היא מצאה את היומן במחבוא. מאז תום המלחמה ועד לפני שנה שמרה על קיומו של היומן בסוד.

במסגרת טקס מסירת היומן הוצג לראשונה הספר בהוצאת יד ושם: "דפי רותקה". הספר כולל פתיח אישי שכתבה אחותה של רותקה ד"ר זהבה (לסקר) שרץ, מבוא היסטורי על השואה בבנדין מאת ד"ר בלה גוטרמן והיומן עצמו שנכתב בין ינואר לאפריל 1943.