03 אוקטובר 2011
· ב-6 באוקטובר 2011 התקיים ביד ושם טקס אזכרה והנחת זרים לציון 70 שנים לרצח היהודים בידי הנאצים על אדמת אוקראינה קרבנות הטבח בבאבי יאר והאזורים הסמוכים. העצרת התקיימה בשיתוף התאחדות יוצאי אוקראינה בישראל ובמעמד שר התרבות האוקראיני מיכאל קולניאק, שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר יד הנהלת יד ושם אבנר שלו ויו"ר התאחדות יוצאי אוקראינה בישראל דוד לוין. את אש התמיד העלה ניצול השואה מיכאל סידקו שהיה ילד בזמן הטבח בבאבי יאר.
· עוד התקיימו עצרת וקונצרט זיכרון בתיאטרון ירושלים במעמד נשיא המדינה שמעון פרס. הקונצרט בביצוע התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור בהשתתפות מקהלת "דומקה" בניצוחו של ולדימיר סירנקו מקייב. בעצרת נשאו דברים שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, שר התרבות האוקראיני מיכאל קולניאק, יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו ויו"ר התאחדות יוצאי אוקראינה בישראל דוד לוין.
· ב-3 באוקטובר 2011, בקייב, בית הספר הבין לאומי להוראת השואה ביד ושם קיים כינוס פדגוגי ראשון מסוגו שבו השתתפו כ-100 מורים אוקראינים בוגרי הסמינרים של יד ושם. הכנס התקיים תחת הכותרת "מקום השואה בזיכרון הקולקטיבי באוקראינה של היום".
פריצת דרך בנגישות לארכיונים בליטא, בלרוס ואוקראינה:
יד ושם חתם על הסכם פורץ דרך עם רשות הארכיונים הלאומית בליטא ועתיד לחתום הסכמים חדשים עם הארכיונים הלאומיים באוקראינה ובבלרוס. במסגרת ההסכמים יצלם יד ושם עותקים של מסמכים רבים הנוגעים לתקופת השואה ומצויים בארכיונים הממלכתיים בליטא באוקראינה ובבלרוס. צילום המסמכים והעברתם ליד ושם הם המפתח להנגשתם לחוקרים בישראל ובעולם. פרויקט צילום התיעוד הארכיוני בארצות ברית-המועצות לשעבר מתקיים הודות לתמיכת קרן ג'נסיס והקרן היהודית האירופית.
"זהו הישג חשוב כי במקרים רבים התיעוד לרצח היהודים בשטחי בריה"מ לשעבר נמצא דווקא בתכתובות הבירוקרטיות המקומיות מרמת רשויות המדינה ועד הרשויות הכפריות של המדינות הכבושות. רכש זה יסייע לנו בהעמקת חקר השואה בשטחי בריה"מ וממנו גם נוכל ללקט שמות נוספים של יהודים שנרצחו באיזורים הללו", ציין יו"ר יד ושם אבנר שלו.
בארכיונים ניתן למצוא תיעוד רשמי של שלטונות הכיבוש הנאצי, אך גם של הרשויות המקומיות ומהם ניתן להבין מה היה מצבם של היהודים בעיקר בשנים הקריטיות 1941 –1943. ישנו תיעוד מעניין שנשמר מהמנהלות של הרשויות המקומיות כמו עיריות, ומועצות של כפרים. מהם ניתן לקבל פרטים על חיי היום יום של יהודים לפני סגירת הגטאות ובתוכם. מסמכים ובהם פניות רשמיות של העירייה לגרמנים בבקשות הקשורות ליהודים בעלי מלאכה בגטו או צו של העירייה האוסר להחרים את הרכוש היהודי בצורה של שוד אלא דורש להביא אותו בצורה מסודרת למחסנים של העירייה. במסמכים יש רשימות רבות של שמות יהודים, בהן רשימות של נספים, בעלי מלאכה, עובדי כפייה, תושבי עיירה מסוימת ופרטיזנים יהודים.
