טקס הענקת הפרס הבין-לאומי של יד ושם לספר מחקר על השואה

המכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם העניק ב-8 בדצמבר 2014, זו השנה הרביעית, פרס בין-לאומי לספר מחקר בנושא השואה ע"ש אברהם-מאיר שוורצבאום לזכר משפחתו שנרצחה בשואה. מטרת הפרס הניתן מדי שנה לספר חדש היא לעודד מחקר וכתיבה מעמיקה בנושא השואה. הפרס הוענק השנה לפרופ' יאן גרבובסקי מאוניברסיטת אוטווה על ספרו שיצא באנגלית ובפולנית "ציד היהודים" - Hunt for the Jews. Betrayal and Murder in German-Occupied Poland. הספר הזוכה נבחר על ידי חבר שופטים בין-לאומי בראשות ראש המכון הבין-לאומי לחקר השואה והמופקד על הקתדרה לחקר השואה ע"ש ג'ון ניימן ביד ושם פרופ' דן מכמן.

בתכנית: דברי פתיחה מפי פרופ' דן מכמן, נימוקי חבר השופטים מפי פרופ' דינה פורת והרצאה מפי מקבל הפרס פרופ' יאן גרבובסקי. שירה: סבינה, ליווי מוסיקלי: תמיר קליסקי. הטקס התקיים במעמד יו"ר יד ושם אבנר שלו, היועץ האקדמי של יד ושם פרופ' יהודה באואר ומנהלת המכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם ד"ר יעל נידם-אורביטו.

מנימוקי חבר השופטים: "כאשר הספר פורסם לראשונה בפולין ב-2011 הוא עורר ויכוח נוקב באמצעי התקשורת המרכזיים בפולין, דבר המראה כי כתיבתו מסוגלת לפרוץ מבעד לקאנון האקדמי הטהור ולגעת בתפיסות חברתיות נפוצות לגבי פרק רב חשיבות זה בתולדות פולין ובתולדות היהודים. חשיבות ספרו של גרבובסקי טמונה ביסודיות המופתית של מחקרו, כשהוא מביא להארת הנושא תיעוד ועדות שנאספו במומחיות מתוך ארכיונים בפולין, ישראל, אוקראינה, ארה"ב וגרמניה, ובכלל זה חומר מחקירות משפטיות בתר-מלחמתיות (עדות של אחד הרודפים כלולה בנספח לספר), וכן עדויות בעלות ערך עצום מהתקופה שמיד לאחר המלחמה. הללו מאירות את התפקיד שמילאו המנהל והמשטרה הגרמניים. בדייקנות מרשימה הוא קיבץ נתונים אישיים של תושבים יהודים ולא יהודים, והללו כלולים בנספח. על בסיס החומר הזה הוא מראה את חלקם של פולנים - איכרים ותושבי הערים הקטנות – ברדיפתם ורציחתם של יהודים שביקשו לשרוד באמצעות הסתתרות. מתוך 337 יהודים שמצאו מסתור, רק 51 (15%) שרדו. היהודים נעזרו והוסתרו על ידי 112 מצילים בתשלום, 48 "אלטרואיסטים" ו-117 אחרים (שלגביהם אין נתונים מספיקים). ואולם, רק 9% מאלה שהסתתרו אצל מסתירים בתשלום שרדו, ואילו אחוז אלה שהוסתרו על ידי אלטרואיסטים ושרדו היה 56 (137) – הבדל המתואר על ידי גרבובסקי במלים הבאות: "איכות העזרה שהושטה היתה, לרוע המזל, בלתי שווה בעליל". בהצביעו על היבט זה ובבחינתו את העניין לפרטיו בנפת דמברובה טרנובסקה, גרבובסקי מפתח נושא ומעמיד אותו באופן ברור במסגרת תמונה כוללת יותר. היבט זה הינו בעל חשיבות גדולה לחקר השואה בכלל, כשם שהוא חשוב למשימה של היסטוריה מקצועית לחשוף את הגוונים המרובים של ההתנהגות האנושית, במיוחד בתקופה של תנאים קיצוניים".