יד ושם הכיר באזרחית אמריקאית כחסידת אומות העולם

יד ושם הכיר לאחרונה באזרחית האמריקאית לויס גונדן (Lois Gunden) כחסידת אומות העולם על הצלת ילדים יהודים בצרפת במהלך שליחותה כמנוניטית בכנסייה בצרפת בתקופת השואה. גונדן היא אחת מארבעה אמריקאים שהוכרו ע"י יד ושם כחסידי אומות העולם לצד וריאן פריי ובני הזוג וויטסטיל ומרתה שארפ.

ב-1941 לויס גונדן בת ה-26, מורה לצרפתית מגושן (Goshen) שבאינדיאנה, נענתה לבקשה לשרת עם הוועד המרכזי המנוניטי בדרום צרפת. גונדן הצטרפה לארגון המנוניטי Secours Mennonite aux Enfants בליון והיא נשלחה להקים בית ילדים ב-Central Plage הממוקם על חוף הים של הים התיכון. בית הילדים הפך למקלט בטוח לילדים פליטים מספרד ולילדים יהודים, שרבים מהם הוברחו אל מחוץ למחנה המעצר הסמוך ריווזאלט (Rivesaltes). אחת הילדים היהודים בבית הילדים היתה ז'ינט (דרוקר) קאליש שנולדה ב-1930. משפחתה חיה בפריז עד יולי 1942, כאשר אביה גורש לאושוויץ. ג'ינט ואמה הצליחו להסתתר מהמשטרה וברחו לדרום צרפת אך נתפסו ברכבת ובסופו של דבר נלקחו למחנה ריווזאלט.

לויס גונדן פנתה לאמה של ז'ינט והפצירה בה לאפשר לה לקחת את הילדה אל מחוץ למחנה. אמה של ז'ינט היססה תחילה אך גונדן הצליחה לשכנע אותה שז'ינט תהיה בטוחה יותר תחת טיפולה, ואכן אמה של ז'ינט החליטה להיפרד מילדתה. "באותו הזמן הייתי בת 12 ומאוד מפוחדת", סיפרה ז'ינט קאליש ליד ושם, "אך לויס גונדן הייתה אדיבה ונחושה לקחת אותי ואת הילדים היהודים האחרים מריווזאלט כדי להגן עליהם מכל רע... אני זוכרת שלויס גונדן היתה אדיבה ונדיבה ועשתה מאמץ מיוחד כדי להקל את התשלבותנו עם הילדים האחרים. לאף אחד מהילדים האחרים לא נאמר כי אנו יהודים".

הרחק מביתה, גונדן הפגינה אומץ רב, כושר המצאה ואינטואיטיביות, כאשר הצילה ילדים מלאום, דת ורקע שונה. באחד מהבקרים בהם הילדים יצאו לטיול, הגיע שוטר לבית הילדים במטרה לעצור שלושה מהילדים היהודים – לואי, ארמנד ומוניק לנדסמן. גונדן אמרה לשוטר כי הילדים בחוץ ויחזרו רק אחר הצהריים. השוטר חזר אחר הצהריים והורה לה לארוז את החפצים של הילדים ולהכין אותם לנסיעה. הפעם אמרה לו גונדן כי בגדי הילדים בכביסה וכי לא יתבשו עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. גונדן העידה כי לאורך כל אותו היום ובערב היא התפללה לחכמה, להדרכה ולשלומם של שלושת הילדים. השוטר לא חזר שוב והילדים ניצלו. במהלך התקופה הזו גונדן ניהלה יומן ותיארה בו את חוויותיה ופעילותה היום יומית.

בנובמבר 1942 כבשו הגרמנים את דרום צרפת. גונדן נחשבה לאוייבת לאחר שארה"ב נכנסה למלחמה, אך המשיכה לתפעל את בית הילדים. בינואר 1943 נעצרה גונדן ע"י הגרמנים אך שוחררה ב-1944 במסגרת חילופי שבויים, ומאוחר יותר שבה לביתה באינדיאנה. ב-1958 נישאה לאלמן ארנסט קלמנס (Ernest Clemens). אמנם לא היו לה ילדים משלה, אך הייתה לה בת חורגת מנישואיה. בנוסף ללימודי צרפתית ב-Goshen College ואוניברסיטת טמפל, היא גם טיפלה בכנסיה המנוניטית. גונדן נפטרה ב-2005. ב 27 בפברואר 2013 הכיר בה יד ושם כחסידת אומות העולם.

הטקס התקיים בארה"ב ובו הוענקו המדליה והתעודה לבני משפחתה של גונדן.