08 נובמבר 2005
קונצרט מיוחד לציון 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה נערך אמש בבקעת הקהילות ביד ושם. בקונצרט הונצחו המוזיקאים והיוצרים היהודים שהמשיכו ליצור בתנאים הבלתי אנושיים ששררו במחנות ובגטאות – יצירה שנקטעה עם הירצחם. הכנרים הפיחו חיים ביצירה היהודית אותה ביקשו הנאצים להכחיד.
הקונצרט היה פרי שיתוף פעולה של יד ושם והמרכז למוסיקה "קשת אילון" בחסות שלמה מינץ ובראשות המנכ"ל גלעד שיבא. היצירות בוצעו על ידי כנרי "קשת אילון", המאסטרו והכנר שלמה מינץ, נגנים אורחים ומשתתפי קורס הקיץ של "קשת אילון" לשנת 2005. הנגנים הצעירים הגיעו מישראל ו 22 ממדינות בעולם: הונגריה, ארה"ב, גרמניה, רוסיה, צ'כיה, שוויץ, סין, יפן ותורכיה ועוד...
בקונצרט בוצעו יצירות לכינור שנכתבו על ידי מלחינים יהודים בתקופת השואה ושירים הקשורים בנושא. היצירות שבוצעו: "סרנדה לכינור ולפסנתר" (1942) מאת רוברט דאובר (1922-1945) בביצוע ארסלן ספיי ורחל קירשטיין-כהן, "שני ריקודים חסידיים לשני כינורות" (1941-2) מאת זיגמונד שול (1916-1944) בביצוע ג'יהאט אשקן וּואדים גלוזמן, "טריו" (1944) מאת גדעון קליין(1919-1945) בביצוע יאנה נוֹבַקוֹבָה ואיתמר זוֹרמָן יוני עציון, ו"בעל שם" מאת ארנסט בלוך (1880-1959),בביצוע שלמה מינץ.
כן נוגנו שלושה שירים יהודיים בעיבוד מיוחד – "אויפן פריפעטשיק" (שיר אידי), "ארבולס יור פור לוביאס" (שיר לאדינו) ושיר הפרטיזנים היהודים.
במסגרת הקונצרט שוחזר אנסמבל נשים לזכרה של אלמה רוזה, המנצחת על תזמורת הנשים באושוויץ (1944–1906). האנסמבל, בראשותה של הכנרת אני שנרך, ביצע יצירות מהרפרטואר המקורי של האנסמבל משנות ה 30: "ייסורי האהבה" מאת פריץ קרייזלר (1875-1962), ו"אספניה" מאת אמיל וואלדטויפל (1837-1915). בקהל ישבה והאזינה בהתרגשות הילדה שמחה, שהיתה חברה בתזמורת הנשים של אושוויץ. אחר כך עלתה לבמה וסיפרה קוים לדמותה הייחודית של אלמה רוזה.
בקונצרט בוצעו חלק מן היצירות בכינורות אותנטיים ששרדו את השואה. על אחד הכינורות סיפר אמנון ויינשטיין, בנו של בונה הכינורות המפורסם מוורשה- משה ויינשטיין, ובונה כינורות בעצמו. "איננו יודעים מי היה בעל הכינור ומה עלה בגורלו , איננו יודעים איזה סבל עבר עליו ואילו גלגולים עבר הכינור עצמו, אבל היום שוב ניתן להקשיב לו ולדעתי, ניתן לחוש כאילו הוא אומר – לעולם לא תחסלו אותי. איש לא ישתיק אותי לעולם" אמר ויינשטיין.
הקונצרט המיוחד והמרגש, בו נכחו כ-400 איש, זכה לתשבחות רבות מצד הקהל ומצד המבקרים.