09 אוקטובר 2018
ביום חמישי בשעה 11:30 יתקיים טקס הענקת אות חסידי אומות העולם ביד ושם. האות יוענק לנכדתם של המצילים, ביתה של דמבינסקה, Barbara Rybczyńska במעמד הניצולה סאלה ארמל-גולדהר ובנה מיץ' גולדהר, שגרירי פולין וקנדה בישראל, חברי הוועדה לציון חסידי אומות עולם, משפחה וחברים. האות והמדליה יוענקו למשפחה על ידי אבנר שלו, יו"ר יד ושם וד"ר יואל זיסנויין, מנהל מחלקת חסידי אומות עולם ביד ושם.
סיפור ההצלה:
סאלה ארמל-גולדהר חיה עם הוריה, ישראל בר ופייגה לבית ליבנהאוט בסטרי, במחוז לבוב, שהייתה אז בשטח פולין. לאחר כיבוש השטח על ידי הצבא הסובייטי ולאחר מכן על ידי גרמניה מסרו ישראל ופייגה את ביתם סאלה, בצרוף מספר תמונות משפחתיות ורשימת כתובות בחו"ל, לאישה פולנית- אניאלה דמבינסקה שעבדה כמורה בסטרי. דמבינסקה לקחה עימה את סאלה לחווה של אימה ואביה החורג, הלנה ומיקולאי סיוסקי ב-Czortkow.
בלילה הראשון אצל משפחת סיוסקי ישנה סאלה בין הלנה למיקולאי, שרצו להרגיע אותה אחרי כמה ימים של פחד וחשש. על אף גילם דאגו השניים לסאלה בצורה מיטבית והגנו עליה. דמבינסקה לקחה סיכון והציגה את סאלה כביתה שלה, הודות למראה הדומה של השתיים, זאת על אף שהייתה לה בת משלה בסטרי.
החיים בחווה לא היו פשוטים עבור סאלה בת ה-5. הקור, האפלה, ריח הפרות והעיזים ובעיקר הגעגוע להוריה הקשו עליה מאוד. היא עזבה את המקום באחד הימים אך שבה אליו אחרי שראתה עגלה עמוסת גופות יהודים עליה וכך נשארה במקום במשך כשנתיים.
אחרי המלחמה עברה סאלה לד"ר שור ורעייתו, זוג יהודי שאסף לביתו מספר ילדים יהודים על מנת שיחיו בבית יהודי, לצד בנם עמנואל. סאלה התגוררה בבית משפחת שור במשך שנתיים עד לעלייתם ארצה. היא החליטה להשאר בפולין, למקרה והוריה ישובו לפולין לחפש אותה, אך הם מעולם לא הגיעו. סאלה הצליחה לאתר את דודתה של אימה בטורונטו ועזבה לקנדה ב-1948 שם חיה עד היום.
הטקס פתוח לסיקור תקשורתי:
כתבים/צלמים המעונינים לסקר את הטקס, מתבקשים לאשר הגעתם טרם הארוע, ולהגיע לבית הכנסת ביד ושם בשעה 11:20.