10 יולי 2008
העצומה שיזמה בתו של הלל קוק ז"ל ד"ר בקי קוק בה היא מבקשת מיד ושם לכלול בתצוגת הקבע במוזיאון את פעילותו של אביה הוגשה ליד ושם במסגרת פגישה שנקבעה מראש בין ההיסטוריון הראשי של יד ושם פרופ' דן מכמן לבין ד"ר בקי קוק. בפגישה השתתפו גם ד"ר מדוף ופרופ' ויימן שספרו העוסק בפעילותה של קבוצת ברגסון "הפקרת היהודים: אמריקה והשואה" יצא לאור על ידי יד ושם כבר ב-1993.
המוזיאון לתולדות השואה של יד ושם מיועד להציג את עיקרי סיפור השואה מנקודת מבטו של הקרבן היהודי. מטבע הדברים לא יכולים להיכלל בתצוגה מוזיאלית אחת, רחבה ככל שתהיה, כל האירועים, הפעולות וההתרחשויות שקרו בכל תקופת השואה ומלחמת העולם השנייה ברחבי העולם. מתוך כך אין המוזיאון דן גם בנושאים רבים אחרים כגון: תגובות יהדות ארה"ב ויהדות העולם החופשי. לפיכך, הוספת קבוצת ברגסון בלי התייחסות להקשר הכולל של תגובות יהדות ארה"ב תצור עיוות היסטורי בתצוגה.
חשוב לציין כי יד ושם אינו רק מוזיאון ויש לו מגוון תחומי פעולה כגון: מחקר, חינוך, תיעוד ואתר אינטרנט שאליו נכנסים כ 7 מיליון גולשים בשנה, שבהם בא לידי ביטוי פועלם החשוב של קבוצת ברגסון בראשותו של הלל קוק.
מי שיעיין באתר האינטרנט של יד ושם, או בפרסומיו הרבים ובתכניות הלימוד, או באנציקלופדיה של השואה שיד ושם הוציא, ימצא את קבוצת ברגסון, לא בחלל ריק, אלא בהקשר היסטורי של יהדות ארה"ב, פעילות הצלה וכו'. במסגרות בהן ניתן לקיים דיון, כגון בספר או בימי עיון, ברגסון ואחרים נדונים ביד ושם. אך מוזיאון איננו ספר היסטורי או סמינר.
