היום, 15 בפברואר 2012, נפטרה הפרטיזנית והלוחמת ויטקה קובנר, אלמנתו של אבא קובנר

היום (ד') נפטרה הפרטיזנית והלוחמת ויטקה קובנר (92), לבית קמפנר, ילידת קאליש(פולין) אלמנתו של המשורר והפרטיזן אבא קובנר. במלחמת העולם השניה הייתה ויטקה חברה בתנועת נוער ובמחתרת פעילה של היהודים בווילנה והצטרפה לשורות הפרטיזנים. היא הייתה אחת הלוחמות הנועזות בווילנה.

"סיפורה של ויטקה קובנר רצוף לחימה ונחישות, לא רק לשרוד אלא לנצח, לא רק להציל את חייה שלה עצמה אלא להיות עם העם היהודי בשעותיו הקשות גם כאשר פירוש הדבר שחייה ימשיכו להיות נתונים לאיומיהם ולעינוייהם של הנאצים".

יו"ר יד ושם אבנר שלו

ב-1993 הדליקה קובנר משואה בעצרת המרכזית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם וב -2004 מסרה קובנר ליד ושם את אקדחו האישי של אבא קובנר המוצג במוזיאון לתולדות השואה בו גם מוקרנת עדותה של קובנר.

בראיון לכתב העת "יד ושם ירושלים" בשנת 2001 אמרה קובנר: "אני הצטרפתי לצוות שהיה אחראי לביצוע פעולות חבלה מחוץ לגטו (וילנה), והמשימה הראשונה והחשובה שלי הייתה עם יוסקה מסקביץ: להטמין פצצה על פסי הרכבת כדי לגרום נזק לרכבת המובילה ציוד אל חזית המלחמה". על הפעולות הרבות של המחתרת בווילנה ועל סיפורה של ויטקה נכתב רבות. בתום לחימתה בגטו היא הצטרפה לגדוד פרטיזנים יהודים ובסוף המלחמה גם לקבוצת נקם: "אנחנו ראינו מחנות ריכוז", אמרה ויטקה באותו ראיון "ואחרי מה שראינו שם, החלטנו שגם אם המלחמה נגמרה, אנחנו חייבים לנקום את דמם של היהודים. לכן הייתי חלק מקבוצת הנקם הזו. ביצענו פעולה אחת, ובה הרעלנו מחנה של חיילי ס"ס. אחרי שעשינו את זה, כבר היינו חייבים לעזוב את אירופה".

ויטקה קובנר הגיעה לארץ ב- 1946, התיישבה בקיבוץ עין החורש, ושם נפטרה הבוקר. לה ולאבא קובנר נולדו שני ילדים ונכדים. הלוויתה תתקיים מחר בקיבוץ עין החורש.