אירוע הוקרה למשורר יבגני יבטושנקו

ב-15 בנובמבר 2007 התקיים ביד ושם אירוע הוקרה למשורר הרוסי יבגני יבטושנקו, שכתב את הפואמה "באבי יאר". יבטושנקו הגיע לישראל בהזמנת יד ושם, קרן היסוד והתאחדות אגודות הסופרים בישראל לרגל קבלת הוקרה מיד ושם על תרומתו להנחלת זיכרון השואה. 
האירוע התקיים בהשתתפות עשרות ניצולי שואה, אסירי ציון ובני משפחותיהם, ובמעמד סגן רה"מ והשר לעניינים אסטרטגיים אביגדור ליברמן, יו"ר עולמי של קרן היסוד השגריר אבי פזנר, ניצול שואה מבלגיה שסייע בהבאתו של יבטושנקו לישראל יוסף חיים  קאופמן ויו"ר יד ושם אבנר שלו.  יבטושנקו ביקר בישראל כשמונה ימים וביקורו כלל הקראות משיריו ברחבי הארץ ופגישות עם סופרים, פוליטיקאים ואנשי תרבות ישראלים.

ביד ושם סייר יבטושנקו במוזיאון לתולדות השואה, ביקר בהיכל השמות והשתתף בטקס הנחת זר באוהל יזכור. לאחר מכן התקיים אירוע הוקרה באודיטוריום ביד ושם בו הקריא יבטושנקו את הפואמה "באבי יאר".

יבטושנקו הקריא את הפואמה "באבי יאר" ברוסית ואת השיר "על הילד באבי יאר" באנגלית. יבטושנקו התייחס לשינויים שנעשו ביד ושם מאז ביקורו האחרון בשנת 1989: "המקום גדול בהרבה, נגיש בהרבה. זו עבודה שלא תאומן. אני מבקש לבטא את הערכתי לכל היוצרים והממשיכים של מוזיאון גדול זה, שהוא מבצר של מצפון בעולמנו."

בארוע נגנה שלישיית עתר פרק מהסימפוניה ה-13, "באבי יאר", שחיבר דימטרי שוסטקוביץ להנצחת הטבח בבאבי יאר.

יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו העניק ליבטושנקו אות הוקרה על תרומתו להנחלת זיכרון השואה בעולם כולו. על האות נכתב:

To Yevgeny Yevtushenko, a Pioneer of Holocaust Commemoration whose great contribution to Holocaust remembrance imparts the legacy to future generations.

With deep appreciation

שלו אמר: "בכל העולם, ובוודאי בקרב העם היהודי, חיכו למילים האלה, שיחדרו ויהדהדו ויחיו איתנו לאורך הדרך. שמענו וקראנו אותן כמקור של השראה אדירה. היא שימשה השראה להרבה יוצרים ואמנים." סגן ראש הממשלה והשר ליברמן אמר: "קשה להפריז בחשיבות השפעתו של יבטושנקו על השירה הרוסית ועל התודעה היהודית בתוך ברית המועצות. כמו שהוא כתב, "אין בי טיפה של דם יהודי", אבל למרות זאת, אנחנו - או אני, לפחות - רואה בו חלק אינטגרלי מהעם שלנו, מהמדינה שלנו."

יבגני יבטושנקו

יבגני אלכסנדרוביץ יבטושנקו נולד בשנת 1933 בזימה שבסיביר. בגיל 16 החלו מתפרסמים שיריו בירחוני ספרות מוכרים והוא נמנה עם המשוררים היצירתיים הבולטים בשירה הסובייטית. באמצעות שיריו הביע יבטושנקו את מחאתו החברתית נגד אנטישמיות, גזענות ודיכוי, וביטא מסרים של הומניזם, אחוות אדם וסובלנות.

ב- 1960 היה יבטושנקו הרוסי הראשון שעבר את "מסך הברזל" כשיצא מברה"מ להקריא את שיריו במערב. ב-1961 פרסם יבטושנקו בעיתון הספרותי הסובייטי "ליטאראטורנאיה גאזטה" את הפואמה "באבי יאר" בה הביע מחאה כנגד האנטישמיות בברית המועצות, ובכך שם קץ לשנים של שתיקה מצד השלטונות הסובייטים ויצר תפנית בתודעת השואה בבריה"מ. מאז פרסום השיר מהווה באבי יאר סמל לרצח יהודי אוקראינה ולרצח היהודים בבורות הריגה בשטחי בריה"מ לשעבר. הפואמה היוותה השראה למלחין דימטרי שוסטקוביץ בכתיבת הסימפוניה ה-13 ("באבי יאר").

בעת שהיה חבר בפרלמנט הרוסי החופשי הראשון נאבק יבטושנקו למען הפסקת הצנזורה ומגבלות אחרות לחופש הביטוי. הוא ביקר בישראל בפעם הראשונה בסוף שנות ה-80, וזהו ביקורו השלישי בארץ. שיריו תורגמו ל-72 שפות והוא זכה בפרסים רבים. כיום יבטושנקו מחלק את זמנו בין ארה"ב לרוסיה, יבטושנקו מכהן כפרופסור לספרות וקולנוע באוניברסיטת טולסה, אוקלהומה, ארצות הברית, וחי ברוסיה ובארצות הברית. כמו כן הוא נובליסט, תסריטאי ובימאי.

מתוך "באבי יאר", בתרגום שלמה אבן-שושן, 1962:

על באבי-יאר אין יד ואין מצבת.

ערוץ תלול – כדמות גולל על קבר.

אני אחוז אימה.

היום זקנתי כמולו אני העם היהודי עצמו.

על באבי-יאר עשבי-בר מאוושים.

אילן צופה נזעם,

כבא לדרוש משפט.

פֹּה כל זועק דומם,

ובגלותי ראשי,

אחוש כיצד אני

הופך שֵֹיבה אט-אט.