יד ושם אבל על מותה של רות בונדי שורדת שואה, סופרת, עיתונאית, חוקרת, מתרגמת וחברת מועצת יד ושם

רות בונדי נולדה בפראג, צ'כוסלובקיה, בשנת 1923. לאחר כיבוש צ'כיה על ידי הגרמנים ב-1939, עבדה כפועלת חקלאית. היא נכלאה בגטו טרזין ובדצמבר 1943 גורשה למחנה אושוויץ-בירקנאו, שם טיפלה בילדים בגיל הרך שנשלחו לאחר מכן אל מותם. ביולי 1944 הועברה למחנות עבודה שונים באזור המבורג. עם שחרורה באביב 1945 במחנה ברגן בלזן, שקלה רות 35 קילו. היא חלתה בטיפוס הבהרות. הוריה נרצחו בשואה.

לאחר שחרורה שבה רות לפראג. עם הקמת המדינה הצטרפה לגח"ל (גיוס חוץ-לארץ) ועלתה לישראל. בארץ השתלבה בונדי בתחומי העיתונות, הכתיבה והתרגום. היא עבדה 30 שנה בתחום העיתונות בישראל ובין ספריה קובץ מחקרים העוסקים בתולדות יהדות צ'כיה וכן ארבע ביוגרפיות: "אדלשטיין נגד הזמן" (על יעקב אדלשטיין, זקן היהודים בגטו טרזיינשטט); "השליח - חייו ומותו של אנצו סרני" (רות היתה האישה הראשונה שזכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית); "פליקס - פנחס רוזן וזמנו" ו"שיבא - רופא לכל אדם"(על ד"ר חיים שיבא).

בונדי נמנית עם מייסדי בית טרזין בגבעת חיים איחוד. היא פרסמה מחקרים היסטוריים וזכתה בפרסים רבים. היא האישה הראשונה שזכתה בפרס סוקולוב לעיתונות וכן זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. יד ושם העניק לה את פרס בוכמן לחקר השואה וכן זכתה גם בפרס שרת החינוך והאמנויות על תרגום "שירתתי את מלך אנגליה" של בוהומיל הראבל, מצ'כית. כמו כן תרגמה בונדי מעל 30 יצירות מהספרות הצ'כית. 

בשנת 2002 נשאה בונדי את דבר נציג הניצולים בעצרת הממלכתית ביד ושם, בשנת 2009 היתה מבין ששת ניצולי השואה שלחצו את ידו של  האפיפיור בנדיקטוס ה- 16 בעת ביקורו ביד ושם ובשנת 2011 קיים יד ושם יום עיון שהוקדש ליצירתה. בונדי הייתה נשואה לעיתונאי רפאל בשן. בתם היא העיתונאית טל בשן, ולה נכד ונכדה.

יו"ר יד ושם אבנר שלו:

"רות ייצגה את מיטב ההישגים והערכים של דור שורדי השואה, אשר בחרו לעלות לישראל ולבנות כאן את חייהם. רות נטלה על עצמה לשאת ולבטא את עדותה כניצולת שואה וכפרשנית מקורית ומרתקת של מורשת השואה ומשמעויותיה. היא השכילה לשלב, בתבונה ובשנינות, את העושר ואת המטען הערכי והתרבותי של סביבתה המשפחתית והחברתית בצ'כיה עם ההוויה החדשה של החברה הישראלית".

יהי זכרה ברוך!