15 אוקטובר 2006
ב-17 באוקטובר 2006, כ"ה תשרי תשס"ז, נפתחה בכניסה לאודיטוריום ביד ושם תצוגת רישומים ממשפטו של קלאוס ברבי, "הקצב מליון", שצייר האמן רנה דיאז.
לרגל פתיחת התצוגה התכנס מושב שבו הרצה עו"ד סרז' קלרספלד על השפעת משפטו של קלאוס ברבי על הנצחת וזיכרון השואה בצרפת. מנחה המושב - ד"ר אלן מישל מבית הספר להוראת השואה ביד ושם. במושב נכחו האמן רנה דיאז, יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו, יו"ר אגודת ידידי יד ושם בצרפת ד"ר רישאר פרסקייה, היועץ לשת"פ וקשרי תרבות בשגרירות צרפת בישראל פרופ' טובי נתן וצייד הנאצים עו"ד סרז' קלרספלד שהיה אחראי עם ביאטה קלרספלד על תפיסת ברבי ב-1983.
הרישומים שבתצוגה הם חלק מאוסף רישומים שצייר דיאז במשך יותר משמונה שבועות בזמן משפטו של ברבי ב-1987. ביכולתו "לתפוס את הרגע" האמן מצליח להמחיש במשיכות עיפרון את האינטנסיביות של המבטים, את תנועות הידיים, את עוצמת הרגשות של כל עד ואת הדרמה בבית המשפט. הרישומים הוצגו במוזיאון הגירוש וההתנגדות בליון, ולאחר מכן ביקש דיאז שיתרמו ליד ושם.
קלאוס ברבי נולד ב-1913 בבאד גודסברג בגרמניה. ב-1932 הצטרף למפלגה הנאצית וב-1935 לאס-אס ולאס-דה. ב-1942, כשכבשו הגרמנים את דרום צרפת, מונה למפקד הגסטפו בליון. ברבי פיקד על מבצעי מעצר, עינוי, גירוש ורצח של אלפי יהודים ולוחמי מחתרות. בשל אכזריותו כונה "הקצב מליון". לאחר המלחמה היה ברבי סוכן של שירות הביון האמריקני בגרמניה. ב-1951 היגר לבוליוויה והתיישב בלה פס בירתה בשם הבדוי קלאוס אלטמן. בשנים 1952 ו-1954 נשפט ברבי שלא בפניו בצרפת, ובשתי הפעמים נמצא אשם בפשעי מלחמה. ב-1971 זיהו אותו ציידי הנאצים ביאטה וסרז' קלרספלד, אולם על אף בקשות חוזרות ונשנות להסגרתו, רק ב-1983 גורש מבוליוויה לצרפת. ברבי הועמד למשפט באשמת פשעים נגד האנושות, פשעים שעליהם לא חלה התיישנות: אחריות לפשיטה ב-9 בפברואר 1943 על מרכז האיגוד הכללי של היהודים בצרפת בליון, אז נתפסו 85 יהודים ושולחו לאושוויץ; אחריות לשילוחם של 44 ילדים יהודים שהתחבאו בכפר איזיה שליד ליון; ואחריות למשלוח האחרון של יהודים מליון לאושוויץ ב-1944. עוד הואשם ברבי בשילוחם של 842 בני אדם מליון, כמחציתם יהודים חברי המחתרת הצרפתית, ובעינויו של איש המחתרת הצרפתית ז'אן מולן. ב-4 ביולי 1987 נמצא ברבי אשם בפשעים נגד האנושות ונידון למאסר עולם, העונש המרבי על פי החוק הצרפתי. ב-1991 מת בכלא מסרטן.