אות חסיד אומות העולם לאנה פלשר משוויץ

ב-21 בפברואר 2008 התקיים בבית הכנסת ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לאנה ריזן-פלשר (Anna Riesen-Flescher) משוויץ. נתן איתן מנהל יד ושם העניק את המדליה ותעודת הכבוד של חסידי אומות העולם לאנה פלשר. בטקס נכחו בנותיה של אנה פלשר, ד"ר דיאנה פלשר וסילביה פלשר, עליזה אולמרט, אשת ראש הממשלה אהוד אולמרט וידידת המשפחה, ונספחת התרבות בשגרירות שוויץ בישראל רנטה שרנק (Renate Schrenk). טקס זיכרון התקיים באוהל יזכור, והוסר הלוט מעל שמה של אנה פלשר החרוט בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם.

סיפור ההצלה:

ד"ר יואכים (חיים) פלשר (Joachim Flescher) נולד ב-1906 בבוצ'ץ' (Buczacz) שבמזרח גליציה. כשהיה בן 8 עברה משפחתו לסטניסלבוב. ב-1923 עבר לווינה ללמוד רפואה. כשעזב את משפחתו לא ידע שהוא נפרד לנצח. הוא הגיע לרומא ופתח קליניקה משגשגת כפסיכיאטר ופסיכולוג. חוקי הגזע באיטליה הקשו על עבודתו. רבים ממטופליו לא היו יהודים והוא נאלץ להמשיך לטפל בהם בחשאי. הוא שמר על קשר עם הוריו ואחיותיו במכתבים וגלויות. הוא שלח להם מזון ותרופות שסייעו להם לשרוד תקופת מה. חלק מהגלויות, כולל אלו שנכתבו בתקופת השואה, נשמרו והן נמצאות בארכיון יד ושם.

בינואר 1942 כתבה האם: "בני היקר, קיבלנו את חבילותיך... אינך יכול לתאר לעצמך עד כמה יקרים וחשובים לי מכתביך. אני קוראת אותם שוב ושוב, ונוצרת כל מילה. מי ייתן ויהיו לך חיים ארוכים בזכות כל מילות הנחמה האלה שאתה שולח. אתה כל מה שקיוויתי לו. מי ייתן ואלוהים ייתן לך לחיות, כך שאזכה לראותך פעם נוספת."

אמו של יואכים, סלה פלשר, נספתה בשואה עם בנותיה, בעלה של בתה וילדתם הקטנה. אביו של יואכים נפטר מוקדם יותר.

בתקופה שבה הגיע יואכים לרומא, הגיעה לשם גם אנה ריזן (Anna Riesen). אחותה התאומה קלרה עבדה כעוזרת שלו, ובשנת 1942 שבה קלרה לשוויץ מולדתה ואנה החליפה אותה. שנה לאחר מכן כבשו הגרמנים את צפון איטליה ומרכזהּ ובאוקטובר 1943 החל גירוש יהודי איטליה למחנות ההשמדה. יהודי רומא רוכזו במקומות מגוריהם. במבצעי האיסוף נעצרו וגורשו 1,800 יהודים לאושוויץ-בירקנאו. כמעט כולם נרצחו.

מכתבה האחרון של סלה פלשר, שנכתב ביד רועדת בינואר 1943, חתום: "אמך האומללה". באותו חודש חוסל גטו סטניסלבוב. שמונה חודשים מאוחר יותר החלו הגירושים מרומא.

יואכים הסתתר אצל אחד ממטופליו הלא יהודים ואנה דאגה לו, ביקרה אותו וסיפקה לו מזון. אחרי פריצה של הגרמנים לבית החליטו אנה ויואכים שהמקום הבטוח ביותר הוא ביתו של יואכים ברחוב בוטיצ'לי. אנה דיווחה לקונסוליה השוויצרית שיואכים ברח, שעקבותיו לא ידועים ושהיא עוברת לגור בדירתו. היא השיגה תעודת הגנה שוויצרית לתלייה על דלת הבית. בערב חג המולד של 1943 חמק יואכים לבית כשהרחובות היו נטושים ובמשך חצי שנה לא עזב את הדירה, חי בשקט מוחלט ולא העז להתקרב לחלונות מחשש שהשכנים יגלו אותו. שני איטלקים פשיסטים הגיעו לדירה – כנראה כתוצאה מהלשנה – וחקרו את אנה בזמן שיואכים התחבא בארון. לקראת סוף המלחמה נכנסו פליטים לרומא. בעלי דירות נדרשו לארח אותם וכדי להימנע מסכנה קלטה אנה שתי מכרות שגרו ללא תשלום בדירה, בתמורה לשתיקתן.

יואכים נחלץ בקושי כשהגרמנים חיפשו שבויי מלחמה נמלטים. כדי להשקיט את חשדותיו של השומר וכדי לשכנע את השכנים שיואכים אכן נמלט, טיילה אנה לוותיקן ושלחה גלויה חתומה בשמו של יואכים לבית ברומא.

יואכים התחבא בדירה עד שחרור רומא ע"י בעלות הברית ביוני 1944. הוא חזר לעבודתו וב-1949 נענה להזמנה של אגודת הפסיכולוגים בניו יורק ועבר לארה"ב. אנה הצטרפה אליו ב-1950 והם נישאו. נולדו להם שתי בנות – דיאנה וסילביה. ד"ר פלשר התפרסם כמומחה בתחומו. הוא פרסם ספרים על פסיכיאטריה וכתב ספר על הנושאים הפסיכולוגיים הקשורים בשואה, אך מעולם לא פרסם את סיפורו-שלו. יואכים נפטר בשנת 1976. דיאנה התגוררה בישראל ואנה הצטרפה אליה.

בישיבתה ב-20 באוגוסט 2007 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם להעניק לאנה פלשר את התואר "חסידת אומות העולם"