מחר יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לארבעה חסידים מביילרוס, ליטא, אוקראינה ובולגריה

מחר (ה'), י"ד בתמוז תשס"ה, 21 ביולי 2005, ב- 11:30 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם ל: סטויצ'בה סטנקה ז"ל מבולגריה, פיודור מלניק ז"ל מאוקראינה, יבגניה מורוזובה ז"ל מבלרוס וסטפונס וויקטוריה זרלסקיס ז"ל מליטא.

סיפורי ההצלה:

סטויצ'בה סטנקה מבולגריה

באביב 1941 מצטרפת בולגריה לגרמניה הנאצית ובבולגריה נחקקים חוקי אפליה המוטלים על היהודים, ביניהם "החוק להגנת האומה", המגדיר מקומות יישוב חדשים ליהודים בבולגריה. בעקבות זאת, מועברים לאה וז'אק פרחי בקיץ 1942 מסופיה שבבולגריה לעיר פלבן (Pleven), וז'אק נשלח לעבודות כפייה. לאה שהיתה בהריון נותרה לבדה ומחליטה לברוח לעיר גרגוביסטה (Gergoviste), שם נמצאו אביה עם אשתו וילדיו.

סטויצ'בה סטנקה שהיתה בעלת הדירה בה שהה אביה של לאה, מסתירה את לאה בביתה עד לאחר הלידה ודואגת לכל צרכיה. צעד זה היה מלווה בסיכון מאחר וללאה לא היה אישור רשמי המתיר לה לשהות באזור. בשלב מסוים בהריון מתעורר חשש לחייה של לאה וסטנקה, שהיתה מיילדת במקצועה, מיילדת את לאה באמצעים הפשוטים שלרשותה, ובכך היא מצילה את חייה של לאה ושל התינוקת – מדי. לאחר הלידה נשארו לאה ומדי בביתה של סטנקה והיא טיפלה בהן ודאגה לכל צורכיהן.

את האות תקבל בשמה של סטנקה נכדתה אנליה אנדייבה. לטקס ביד ושם תגיע מדי הילל – אותה תינוקת שסטנקה יילדה.

פיודור מלניק מאוקראינה

ב- 16 ביולי 1941 נכבשת העיר באר (Bar) במחוז ויניצה (Vinnitsa) שבמזרח אוקראינה וסופה קרמן והוריה נשלחים לגטו בעיר. ב- 19 באוגוסט 1942 אירעה האקציה הראשונה, בה שרדו רק בעלי מלאכה ובני משפחותיהם. הוריה של סופה נספים באקציה זו אך סופה מצליחה להינצל בזכות דודה, בעל מלאכה, שמציג אותה כבתו.

בתחילת אוקטובר 1942 מגיעה לסופה השמועה כי אדם בשם מלניק פיודור מחפש ניצולים ממשפחת קרמן וכאשר היא נפגשת עמו, היא מגלה כי הוא הכיר את אביה ובשם חברות זו הוא מעוניין לסייע לה. מלניק מסתיר את סופה בעליית גג במקום עבודתו ולאחר מספר ימים מבריח אותה לכפר באזור טרנסניסטריה בו מתגוררים הוריו. למחרת ממשיכה סופה בהדרכתם לגטו שהיה תחת פיקוח רומניה בעיר שארגורוד (Shargorod). סופה נשארת שם עד לשחרור במרץ 1944. מיד לאחר השחרור גויס מלניק לצבא האדום ונפל בקרב בשנת 1945.

בעדותה של סופה מפברואר 2004 היא מצהירה כי מלניק סייע למשפחה יהודית נוספת בשם קרסניאנסקי (Krasnyanski).

את האות תקבל בשמו של מלניק בתו לודמילה מלניק. לטקס ביד ושם תגיע הניצולה סופה קרמן גרינשטיין.

יבגניה מורוזובה מבלרוס

ב- 24 ביוני 1941 נכבשת מינסק ע"י הגרמנים ופאינה לוין וילדיה – מישה, סופיה וגלינה שהתגוררו במינסק מועברים לגטו שהוקם בעיר באוגוסט 1941. בזמן שהותה בגטו נעזרת פאינה, זמרת אופרה במקצועה, בחברתה שחיה מחוץ לגטו הפסנתרנית יבגניה מורוזובה אשר נותנת לה מזון וביגוד ולעיתים גם מארחת את הבנות סופיה וגלינה בביתה. באקציה במרץ 1942 נספים פאינה ובנה מישה. סופיה וגלינה נמלטות לביתה של יבגניה ומסתתרות שם מספר שבועות.

יבגניה משיגה לאחיות תעודות מזוייפות ומעבירה אותן לבית יתומים בעיר. היא מבקרת אותן במקום ומציגה אותן כקרובות משפחתה. באחד מן הימים נתפסות האחיות ברחוב ע"י שוטר שחושד ביהדותן. האחיות מבקשות מהשוטר להגיע לביתה של יבגניה וזו משכנעת אותו כי היא דודתן של האחיות ושאינן יהודיות. צעד זה היה כרוך בסיכון רב מאחר ואביהן של האחיות היה בעבר רופא ילדים מוכר במינסק, והיה קיים החשש כי השוטר הוא אחד ממטופליו לשעבר.

לאחר השחרור ממשיכות האחיות לשמור על קשר עם יבגניה וילדיה, ובשנות ה- 70 הן מהגרות לארה"ב, שם הן מתגוררות עד היום.

את האות יקבל בשם יבגניה בנה מיכאל מורוזוב.

סטפונס וויקטוריה זרלסקיס מליטא

ב- 23 ביוני 1941 נכבשת העיר קובנה שבליטא ע"י הגרמנים ובני הזוג יצחק ופסיה כץ המתגוררים בעיר נשלחים לגטו קובנה. באוגוסט 1943 הם מצליחים להימלט מן הגטו ובורחים לבית משפחת חבריהם סטפונס וויקטוריה זרלסקיס, שהתגוררו עם שלושת ילדיהם בכפר טאורלאוסקיס (Tauralausskis) באזור לאפס (Lapes).

בני הזוג זרלסקיס מסתירים את יצחק ופסיה בבונקר שבנו במיוחד עבורם מתחת לאסם במשק. בני הזוג כץ שוהים בבונקר עד השחרור באוגוסט 1944, הם חוזרים לקובנה וב- 1971 הם מהגרים לגרמניה. גם לאחר הגירתם לגרמניה בני הזוג כץ שמרו על קשר עם משפחת זרלסקיס ואף סייעו להם כלכלית.

את האות תקבל בשם הזוג זרלסקיס נכדתם ריטה זרלסקיס.

הטקס פתוח לתקשורת ויתקיים בשעה 11:30 במרכז החינוכי שבבקעת הקהילות

לפרטים נוספים:

טל' 6443410/411/465-02

איריס רוזנברג, דוברת יד ושם, ביפר: מנוי 42358, 5280927-050

או יפעת בכרך – רון, ע. דוברת יד ושם, 2007065-050