20 אוקטובר 2024
יד ושם אבל על מותו של פרופ' יהודה באואר, חוקר שואה בין-לאומי ויועץ אקדמי בכיר של יד ושם.
באואר נולד בפראג בשנת 1926 למשפחה ציונית. ב-1939 עזבה משפחתו את ביתה ונמלטה לארץ ישראל. באואר סיים את לימודיו התיכוניים בחיפה ולמד באוניברסיטת קרדיף שבוויילס, בעזרת מלגה בריטית. עם שובו לישראל הצטרף לקיבוץ שובל והחל בלימודיו לתואר באוניברסיטה העברית. הוא קיבל תואר דוקטור בשנת 1960 בזכות תזה שעסקה ביישוב העברי בעת השלטון הבריטי בארץ ישראל.
לאחר שנה החל בקריירה אקדמית במכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן באוניברסיטה העברית, שם היה פרופסור אמריטוס להיסטוריה וללימודי השואה במשך שנים רבות. באואר דיבר צ'כית, סלובקית, גרמנית, עברית, יידיש, אנגלית, צרפתית ופולנית מה שאיפשר לו להעמיק במגוון תכנים בשפת המקור.
באואר כתב מאמרים וספרים רבים בנושא השואה ורצח עם. הוא היה המייסד והעורך של כתב העת "לימודי שואה ורצח עם" של אוניברסיטת אוקספורד וכן שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות ובמוסדות אקדמיים רבים. בנוסף שימש כיועץ ל- IHRA הברית הבין לאומית לזכר השואה ובשנים האחרונות היה יו"ר כבוד של הארגון. כמן כן היה יועץ בכיר לממשלת שוודיה בפורום הבינלאומי בנושא מניעת רצח עם.
בשנת 1998 קיבל באואר את פרס ישראל על הישגיו בחקר השואה. בשנת 2001 נבחר לחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובשנת 2008 קיבל את אות "יקיר ירושלים" מעיריית ירושלים.
בין השנים 1996-2000 שימש באואר בתפקיד ראש המכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם. לאחר מכן היה יועץ אקדמי בכיר בארגון ובמקביל היה חבר מועצת יד ושם וחבר הוועדה המדעית של יד ושם.
"פרופ׳ יהודה באואר העשיר לא רק את ידיעותינו על השואה אלא גם את הבנתנו את המאורע חסר התקדים בהיסטוריה היהודית והאנושית" אומר יו"ר יד ושם דני דיין "באואר מעולם לא נשאר ספון בדלת אמותיו של מגדל השן האקדמי אלא תמיד היה 'אינטלקטואל מעורב'. את עמדותיו הביע בנחרצות אך תמיד תוך כיבוד של החולקים עליו. במשך עשרות שנים ועד ימיו האחרונים זכה יד ושם והעולם כולו ליהנות מידיעותיו, מתובנותיו וממחקריו במסגרת תפקידיו במכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם ובתפקידיו בארגונים בין לאומיים. עם לכתו של באואר איבדנו את בכיר חוקרי השואה בימינו".
הלוויתו תתקיים ביום ראשון בשעה 16:00 בקיבוץ שובל.
