שרת החינוך התרבות והספורט לימור לבנת עורכת חיפוש של קרובי משפחתה במאגר הממוחשב באינטרנט. משמאל: יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו
22 נובמבר 2004
ב-22 בנובמבר 2004, ט' בכסלו תשס"ה, השיק יד ושם את המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באינטרנט. במסיבת העיתונאים שהתקיימה ביד ושם בהשתתפות שרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת, יזם ההיי-טק ובן ניצולי השואה יוסי הולנדר, ניצול השואה מסלוניקי יצחק כהן ויו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו. במסגרת מסיבת העיתונאים שודרה קריאה של רה"מ אריאל שרון שהוקלטה לאירוע: "גאולת שמות קרבנות השואה היא משימה לאומית של העם היהודי. אני קורא לכל יהודי, בישראל ובתפוצות, להיכנס לאתר האינטרנט של יד ושם, לבדוק אם שמותיהם של בני משפחה או מכרים מתועדים במאגר השמות – ולהשלים את החסר. בלי עזרתכם לא נוכל לממש את מחויבותנו לאחיותינו ואחינו שנרצחו בשואה – לזכור ולהזכיר כל אחד מהם; בשמו, בתמונתו, בסיפור חייו. עלינו לרתום את הטכנולוגיה לשירות הזיכרון ולנטוע את דמותם בלבנו ובלב ילדינו ונכדינו. יהא זה המעט שנוכל לעשות למענם." לאחר דבריו של רה"מ ענו לשאלות כתבים מומחי יד ושם שמאחורי הפרוייקט: ד"ר יעקב לזוביק מנהל אגף מסדי מידע, אלכסנדר אברהם מנהל היכל השמות ומיכאל ליבר מנהל אגף מערכות מידע ותקשורת.
מאז היווסדו, לפני 50 שנה, יד ושם אוסף שמות מהציבור הרחב על גבי דפי עד בהם שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנספים שממלאים קרוביהם או מכריהם. דפי העד שמורים לעד בהיכל השמות. בשנים האחרונות נסרקו ומוחשבו כ-2 מיליון דפי העד, החלק העיקרי והבסיסי של מאגר השמות הממוחשב. יד ושם הוסיף למאגר כמיליון שמות מרשימות ארכיוניות ומפרויקטים בעולם שבהם נאספו שמות הנרצחים אחרי המלחמה.
למרות מאמצי איסוף של עשרות שנים, המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה עדיין חסר וכולל כשלושה מיליון שמות. עם העלאת מאגר השמות לאינטרנט, יד ושם יקדם גם מבצע רחב-היקף של איסוף השמות. מטרת המבצע היא לקרוא לציבור לגלוש באתר יד ושם, למלא דפי עד (בפעם הראשונה באופן מקוון) ולתקן או להשלים כל מידע רלוונטי החסר היום במאגר. על מנת לעורר את המודעות הציבורית לדחיפות וחשיבות המשימה, מילוי דפי עד, הופק תשדיר בן 30 שניות שישודר בכל ערוצי הטלוויזיה המסחריים. בקשת יד ושם לשדר את התשדיר כשירות לקהילה ללא תשלום זכתה להיענות יוצאת דופן בהיקפה.
שרת החינוך התרבות והספורט לימור לבנת ערכה חיפוש קרובי משפחתה במאגר הממוחשב באינטרנט והתרגשה למצוא בו את שמותיהם של שתי אחיות של סבתה. "מרגש לראות זה לצד זה, את בני הדור הראשון השני והשלישי לשואה, ממשיכים את הזיכרון... אין ספק כי הלפיד עבר לדורות הבאים, אחרת לא ישמר הזיכרון" אמרה השרה לבנת.
במסיבת העיתונאים הוקרן סרטון עם דבריהם של פרופסור אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום וסגן יו"ר מועצת יד ושם ושל סימון וייל, נשיאת הפרלמנט האירופי לשעבר ונשיאת הקרן להנצחת השואה בצרפת. שני האישים, ניצולי שואה בעצמם, קראו לניצולי השואה לאזור כוחות ולסייע במבצע ההנצחה החשוב. ויזל סיפר שרק עתה, 60 שנה אחרי השואה, מצא את הכוחות למלא דף עד לזכר אביו שנספה במחנות.
יצחק כהן, ניצול השואה מסלוניקי, יצא בקריאה נרגשת לכל ניצולי השואה להתגבר על הקושי ולמלא דפי עד, למען הנצחת העבר ולמען הדורות הבאים. כהן, ניצול יחיד ממשפחה גדולה מסלוניקי, סיפר כיצד מילא דפי עד לזכר יקיריו "בלב כבד ובידיים רועדות".
יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו תאר את כברת הדרך הארוכה שעבר מפעל הנצחת השמות מראשיתו, לפני חמישים שנה, ועד היום: "על מנת לקיים זיכרון משמעותי, חי ורלבנטי גם בדורות הבאים, כשדור הניצולים לא יהיה עמנו עוד, אנו מבקשים לעשות שימוש בכלים הטכנולוגים המתקדמים ביותר על מנת להנגיש מידע רחב זה לציבור ולתת יד ושם לכל נספה." שלו ביקש להודות לשותפים בבניית המאגר הממוחשב, ובהם: אידאה מערכות, IBM, Netvision ושטראוס אסטרטגיות. מימון הפרוייקט התאפשר בזכות תמיכתם ותרומתם של אישים וגופים רבים, בארץ ובעולם וביניהם מר יוסי הולנדר, יזם היי טק ובן למשפחת ניצולים שהשתתף במסיבת העיתונאים.
המערכת הממוחשבת של מאגר השמות, שפותחה ביד ושם לצורכי הפרוייקט, בשיתוף פעולה עם חברות טכנולוגיה ישראליות ובינלאומיות, היא אחת המתוחכמות בעולם, בשל אופי המידע הנמצא בה. תהליך מחשוב שמות הנספים הוא תהליך מסובך, כיוון שהוא מתגבר על מורכבות רבה הקשורה לפונטיקה של השמות ולריבוי כינויי חיבה ושמות אלטרנטיביים של מקומות ואנשים. הבעיות שליוו את תהליך מחשוב השמות נבעו בעיקר מהשינויים ההיסטוריים, ממגוון השפות ומהמסורות התרבותיות שהיו נחלתן של הקהילות היהודיות ערב מלחמת העולם השניה. המערכת שפותחה ביד ושם היא ייחודית בעולם כי הצליחה להתגבר על מורכבויות אלה ומאפשרת חיפוש יעיל. כלומר, בנוסף לחיפוש המדוייק ולחיפוש הפונטי יהיה ניתן לחפש על פי "נרדפות". חיפוש זה יתגבר על הוואריאנטים השונים של השמות ושמות המקומות (לדוגמה, את השם יצחק ניתן לכתוב ב-1570 צורות). ייחודיות נוספת של המערכת הטכנולוגית היא שאפשר לעבור מכל דף במאגר באנגלית לדף הזהה לו בעברית ולהפך.
פרוייקט העלאת מאגר השמות יקבל משמעות חינוכית בזכות התכנים שיוכנסו לאתר על ידי בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם. באתר יד ושם העמיד ביה"ס סדרה של פעילויות בנושא הנצחת שמות הנספים. בכלל זה הועלה מערך שיעור מותאם להעברה בכיתות - "מסע בעקבות דפי עד" – במסגרתו יעשה שימוש בדפי עד אחדים שבהם יהיו קישורים שמובילים למידע היסטורי, גאוגרפי ולשוני המוסיפים מידע על חייו של הקרבן. כמו כן קיימת באתר הצעה לקיום טקס בו יונצחו שמות נספים ועיתון מקוון בנושא. בימים הקרובים יועלו לאתר האינטרנט של יד ושם חומרי לימוד נוספים שיוצעו למורים.
העלאת מאגר השמות הוא מבצע אדיר מימדים והושקעו בו משאבים רבים. במשימה חברו לאגף מערכות מידע ותקשורת ביד ושם שותפים אסטרטגים שהיו אחראים על תחומים שונים בפרוייקט."שטראוס אסטרטגיה", חברת הייעוץ המובילה בתחומי מערכות המידע, נבחרה לביצוע התכנון הכולל והליווי המקיף של הפרויקט, מרמת התכנון האסטרטגי הכולל ועד הליווי הפרטני בביצוע בשטח. באמצעות מערכת "ספיר אנטרפרייז" מתוצרת חברת "אידאה מערכות מידע" מקיבוץ משמר העמק התבצע מיפתוח מלא של כל שמות הנספים בחתכים שונים, דבר המאפשר לאתר מידית כל דף עד על פי שאילתות שונות. חברת "נטוויז'ן ביזנס" המתמחה בפתרונות אינטגרציה בתחום התקשורת, מערכות מידע ואירוח שרתים, תארח ותנהל את אבטחת המידע של אתר האינטרנט של יד ושם. מומחי חטיבת השירותים של IBM פיתחו את המערכת המאפשרת להציג את דפי העד באמצעות האינטרנט. חברת IBM סיפקה גם את כלי התוכנה והשרתים לפרוייקט.
העלאת מאגר השמות הממוחשב לאינטרנט התאפשרה הודות לסיוע של פרוייקט רשימת הקרבנות של הסדר הבנקים השווייצרים, בפיקוחו של כב' השופט הפדרלי של בית המשפט המחוזי במחוז המזרחי של ניו יורק, השופט אדוארד ר. קורמן ושל מר יוסי הולנדר.
יד ושם מודה לכל הגופים המסחריים שנרתמו להצלחת הפרוייקט: משרד הפרסום "אזימוט", רשת, קשת, טלעד, ערוץ 10, ערוצי YES, ערוצי HOT, נגה תקשורת (ערוץ 8 ו 6), ערוץ ההיסטוריה, ערוץ התכלת, RTVI , ערוץ ישראל פלוס והערוץ הישראלי באמריקה. גלובס, וואלה, נענע, Ynet, nrg, הארץ, דה מרקר, MSN תפוז, קבוצת עזריאלי, Israel Venture Association,לשכת רואי החשבון בישראל ולשכת עורכי-הדין בישראל, איגוד התעשיה הקיבוצית בע"מ, אל-על נתיבי אוויר לישראל, מכבי שירותי בריאות וקופ"ח מאוחדת.
במאגר השמות המרכזי רשומים שמותיהם של כשלושה מיליון קרבנות השואה. באמצעות מבצע ההצלה, מקווים ביד ושם לאסוף עוד לפחות מיליון שמות של נספים.
לחיפוש במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, לחצו כאן.