"בשבילי הזיכרון"

התכנית מערכתית ומותאמת לכל שכבות הגיל - גני הילדים, יסודי, חטיבות הביניים ותיכונים

התכנית מוסדרת, בנויה ויוצרת תהליכי למידה מעמיקים ומובנים

לראשונה, תכנית חינוכית מערכתית מקיפה בהוראת השואה לכל שכבות הגיל, החל משלב גני הילדים ועד לחטיבה העליונה. התכנית החדשה, "בשבילי הזיכרון" גובשה על ידי וועדה המשותפת למשרד החינוך ולבית הספר הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם, בה ישבו מומחים מתחום הוראת השואה, צוותים חינוכיים, פסיכולוגיים ויועצים חינוכיים. המתווה מתייחס לכל שכבות הגיל, ובהתאמה ליכולתם הרגשית והקוגניטיבית של הילדים להתמודד עם הנושא ומשמעותו. העיסוק בנושא יתבצע לאורך השנים, כך שנדבכי הידע ייבנו באופן מוסדר, נגיש, מובנה והדרגתי. התכנית תחל לפעול החל משנת הלימודים הבאה, תשע"ה.

ההחלטה בדבר גיבושה של התכנית החדשה התקבלה על רקע המציאות, בה דור ניצולי השואה האחרונים הולך ונעלם. מציאות זו דוחקת בנו, כמערכת האמונה על חינוכו של הדור הצעיר, להנציח באופן ראוי ומשמעותי את זיכרון השואה.

לאור זאת, החליט משרד החינוך על גיבושה של תכנית חינוכית מערכתית ומקיפה, הכוללת מערכי לימוד רב תחומיים. התכנית מדגישה את ההיכרות עם סיפור השואה ועם המורשת היהודית-ציונית והמורשת ההומניסטית-אוניברסלית, כנדבכים מרכזיים. באמצעות אלה תובטח העברת הזיכרון מדור לדור, כך שיהיה חלק מהזיכרון הקיבוצי של עם ישראל ומההיסטוריה שלו.

על פי רוב, ניסיון העבר מלמד כי מורים רבים בשכבות הגיל השונות נוהגים לטפל בנושא השואה בהרחבה לקראת יום הזיכרון לשואה. מורים אלה חשים חובה מוסרית לעסוק בנושא עם תלמידיהם, למרות שכאמור, לא הוכשרו לכך באופן מסודר. לאורך השנים אירעו מקרים רבים בהם מורים חשפו את התלמידים לאירועים מתולדות השואה ולמקורות תיעודיים אותם התקשו התלמידים הצעירים להכיל. בעבר היו מקרים בהם תלמידים צעירים צפו עם מוריהם בסרטי תעודה העוסקים בהשמדה והתקשו להתמודד עם המראות.

הצורך בתכנית אף עלה על רקע בקשות רבות מצד מנהלים ומורים. אלה ביקשו ללמד את נושא השואה, מבלי שתעמוד לרשותם תכנית חינוכית מסודרת. בעניין זה יצויין, כי עד עתה, נושא השואה נלמד באופן מוסדר רק בקרב תלמידי התיכון, במסגרת בחינת הבגרות בהיסטוריה. כמו כן, ציין מבקר המדינה בדוח משנת 2009: "הוראת השואה אינה מקבלת מענה מסודר במערכת החינוך הפורמאלית במדינת ישראל. אין תכנית לימודים רב תחומית מגן הילדים ועד י"ב, אין הנחיה מקצועית למורים" ובמיוחד ציין כי "מורים חדשים המגיעים לבתי הספר לא מקבלים הכשרה נאותה להתמודד עם הנושא״.

במסגרת התכנית החדשה, ישלבו בתי הספר את התכנים לקראת ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ולקראת ציון ימים מיוחדים נוספים, בהם: יום המאבק הבינלאומי באנטישמיות וגזענות, יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, יום הקדיש הכללי (עשרה בטבת), יום הסובלנות הבינלאומי ובימים ובאירועים אותם ייבחרו בתי הספר. כמו כן, ניתן יהיה לשלב הנושא בתחומי הדעת: שיעורי מחנך, היסטוריה, שפה, גאוגרפיה, אזרחות, ספרות, אמנות ועוד.

התכנית והערכות אשר תלמדנה בכל אחת משכבות הגיל:

לינק לתכנית החדשה באתר יד ושם: https://education.yadvashem.org

יסודי (א-ו') – הנושא: "היחיד"(א-ב) ונושא: "משפחה"(ג-ו)

הוראת השואה בכיתות א'–ב' תכלול לימוד מבוקר של פרק השואה מתוך ההנחה שחשיפה מותאמת ומבוקרת יכולה להגן מפני טראומה ולמנוע השלכה לא נכונה של המושגים המרכזיים בנושא. בכיתות אלו חשוב להתמקד בסיפורו של היחיד תוך שימת דגש על "עוגנים נפשיים" שיקלו על ההתמודדות. בעזרת המפגש עם דמות מרכזית אחת תיווצר אמפתיה שתאפשר להכיל את הנושא ולהכיר מושגי יסוד ראשוניים. כדי להגיע אל המשמעויות הערכיות ויחד עם זאת לא להציג מציאות מאיימת שאין ממנה מוצא, מוצע לטוות עם הילדים את הסיפורים האנושיים; להכיר מחד גיסא את מה שאבד – קהילות, משפחות, אנשים, נכסי תרבות, תפיסות ודעות – ומאידך גיסא להכיר סיפורי התמודדות, גבורה והצלה.

בכיתות ג'–ד' העיסוק החינוכי בנושא השואה מתמקד בסיפורה של המשפחה והיחיד בתוכה. ההתמקדות בעולמה של המשפחה מאפשרת עיסוק במסגרת אנושית שמוכרת לתלמידים ושכלפיה הם יכולים לחוש אמפתיה. דיון בנושא מאפשר לנו לעסוק בקשיים שבפניהם ניצבה המשפחה בתקופה משברית זו לצד עוגנים נפשיים מתאימים, ואף להכיר מגוון רחב של דמויות ומארג היחסים שביניהן. הרחבת הדיון במושגים היסטוריים בגיל זה מאפשרת לנו לדון גם בנושאים אוניברסליים שעוסקים בשאלות של נקיטת עמדה, כמו במקרה של חסידי אומות העולם.

המערכים החינוכיים אודות השואה לכיתות ה'-ו' מתמקדים בסיפורם של ילדים אשר הנושאים ההיסטוריים נשזרים בו והם מתרחבים גם לסוגיות של גורלה של המשפחה ומגוון גורלות נרחב יותר. בשלב זה, הסוגיות החינוכיות כגון הצלה, עזרה הדדית ועוד מקבלות עומק נוסף.

התמודדות עם יום הזיכרון לשואה בגנים:

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה חשופים ילדי הגנים לאווירה הנלווית ליום זה – צפירה, שידורים מיוחדים בכלי התקשורת (בהם: טלוויזיה, רדיו, אינטרנט), דרכם הילדים קולטים קטעי מידע ללא יכולת קוגניטיבית ורגשית להבין ולהפיק משמעות.

תפקידם המרכזי של המבוגרים ואנשי החינוך ביום זה הוא לעזור לילדים בארגון המידע שקלטו, תוך שמירה על תחושת הביטחון שלהם. בתוך כך, תיווך הנושא לילדים במסגרת הגן יהיה רק ביום הזיכרון עצמו ובעיתוי הסמוך לו (יום לפני, ובמידת הצורך יום אחרי), מה שיאפשר לילדים לחוות אותו כיום שיש לו פשר ומשמעות באופן שיעניק להם תחושת מוגנות וימנע תגובות חרדה, העלולות להתלוות אליו.

הגננת תבחר דרך מותאמת להצגת יום הזיכרון לשואה ולגבורה לילדי הגן בהתייחס לשלבי ההתפתחות השונים של הילדים, לידע שאתו מגיעים הילדים אל הגן, לאישיותם ולרגישויותיהם. לקראת הצפירה, יוסבר לילדים, כי יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום בו רוצים להזכיר לכל האנשים תקופה קשה שהייתה לפני שנים רבות ( "תקופה זו הייתה עוד בטרם נולדו הילדים והוריהם"). יודגש גם הריחוק הפיזי: ("זה קרה בארצות רחוקות"). הגננת תשתף את הורי הילדים באשר לדרך ולאמצעים החינוכיים שהיא נוקטת בהכנת הילדים לקראת יום זה ובמהלכו.

ההנחיות לגננות מבהירות כי יש להימנע משימוש באמצעים הכוללים תכנים מאיימים המתבססים על המחשות פיזיות, כגון: סימולציות והצגות, שחושפות את הילדים לחוויות של הזדהות, וכן מהצגת תמונות, העלולות לעורר פחדים.

העיסוק בנושא יהיה בסמוך לצפירה ומעט אחריה. מעבר לכך: שגרת פעילות היום של הגן תישמר.

חטיבת ביניים (ז-ט') – נושא: "קהילה"

בחטיבות הבינים ידונו עם התלמידים על משמעותה של עמידה רוחנית והתמודדות של הפרט ושל קבוצות שונות, ובכלל זה חיי הקהילה, טרום השואה ובמהלכה. התלמידים בשלב זה טרם למדו את נושא השואה באופן נרחב, ולפיכך יש לעמוד על כך כי לדיונים אלו תהיה אחיזה בהקשר ההיסטורי הרלוונטי.

תיכון (י'-יב') – הנושא: "היחיד והיחד" (כיתות י') הנושא: "בין שבר להמשכיות" (יא'-יב')

בחטיבה העליונה יתקיים תהליך של העמקת הידע ההיסטורי במבט בין-תחומי תוך חיבור ושילוב עם נושאים ערכיים ודילמות העולות בנוגע לזהות יהודית ולמוסר אנושי. על התהליך החינוכי לאתגר את התלמידים לחשיבה מורכבת של אירועי השואה על ידי הצגת חומרים מגוונים ומנקודות מבט שונות.

בתי הספר יעסקו בסוגיות עומק רחבות העוסקות בשבר שיצרה השואה לעולם ולדורות ההמשך, זאת לצד העמקה ודיון בסוגיית ההתמודדות עם שאלות של המשכיות הקיום היהודי ואופיו בתקופת השואה עצמה. כגון: בין שבר להמשכיות, יצירה ומשמעותה בעולם של חורבן, זהות יהודית בשואה ובעקבותיה, העולם אחרי אושוויץ, היהודי המאמין לנוכח השואה, הניצולים ותרומתם להקמת מדינת ישראל ולבנייתה.