24 פברואר 2002
הצייר טוראי ז'ינובי טולקאצ'ב צעד בשורות גדודי הצבא האדום עם שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ ובאמצעות עפרונו החד והתבוננותו הנוקבת תיעד את שראו עיניו: "עשיתי את מה שהייתי חייב, לא יכולתי שלא לעשות. הלב ציווה, המצפון דרש, השנאה לפשיזם הכריעה".
טולקאצ'ב, יהודי יליד רוסיה הלבנה, שימש צייר רשמי במחלקת התיעוד של הצבא האדום. בקיץ 1944 הוא נשלח לעיר לובלין סמוך למחנה ההשמדה מיידנאק ובמשך 35 ימים רצופים, כמעט ללא שינה ואוכל, התמסר ליצירתה של סדרת מיידאנק. "השנאה הדריכה את המכחול שלי, האיצה בי, המציאות האכזרית ליבתה את הדמיון" הוא מתאר. טולקאצ'ב מיהר להשלים את הסדרה לקראת משפט מפקדי מחנה ההשמדה מיידאנק בנובמבר 1944, והיא הוצגה בבניין המוזאון לאמנות בלובלין ביום שלפני תחילת המשפט.
גדרות התיל של מיידאנק לא הכינו את טולקאצ'ב למשימתו הבאה. בסוף ינואר 1945 הוא התלווה לוועדה לחקר פשעי הנאצים במחנה אושוויץ, שעות ספורות לאחר כניסת הצבא האדום למחנה. שוב נתקף טולקאצ'ב בתחושה שעליו לרשום מיד את המראות ואת הקולות. בהיעדר נייר נכנס לאחד מחדרי מפקדת המחנה לשעבר ולקח משם דפי כותר. הטיפוגרפיה הנאצית היא חלק בלתי נפרד של הקומפוזיציה בסדרת אושוויץ ונותנת קול ודמות לקלגס הנאצי. הידיעה כי על אותם דפים עצמם נרשמו ימים ספורים לפני כן צווי השמדה מצמררת ומוסיפה נדבך נוסף לעוצמת הבעתם. כאחוז תזזית רשם טולקצ'אב מתווים (סקיצות) בשחור-לבן של מה שראו עיניו, ובצדם רשם בשורות צפופות עדויות מילוליות של השורדים המועטים שפגש והצליח לדובב.
ב - 24 בפברואר נפתחה תערוכה זמנית מיצירותיו של טולקאצ'ב ביד ושם ובה יוצגו סדרות הציורים מיידאנק ואושוויץ. יצירותיו של טולקאצ'ב לא הוצגו מעולם מעבר לגבולות מזרח אירופה והן אצבע מאשימה על אשר ארע במקומות ההם אשר גם לאחר השחרור נותרו אתרים של מוות ואבדון. תערוכה ייחודית זו נותנת אפשרות נדירה להביט בעיני האמת הנוראה של מציאות מחנות ההשמדה כפי שחווה אותם חייל בצבא האדום, אמן ויהודי. ז'ינובי טולקאצ'ב הלך לעולמו בשנת 1977 בקייב, אוקראינה.
טקס פתיחת התערוכה נערך ביום א', 24 בפברואר 2002, באודיטורים יד ושם, בניין המוזאון לאמנות, הר הזיכרון, ירושלים, בנוכחות שני ילדיו של טולקצ'אב איליה ואנל המגיעים במיוחד מאוקראינה.
