24 פברואר 2015
ביום חמישי, 26 בפברואר 2015 בשעה 13:00 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לדימיטר פשב (Dimitar Peshev) ז"ל מבולגריה. הטקס יערך בנוכחות שגריר בולגריה בישראל Dimitar Mihaylov, יו"ר יד ושם אבנר שלו, מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטינפלד, יו"ר איגוד עולי בולגריה יוסף קיוסו, סגן יו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו משה שאול, בני משפחה וחברים, ניצולי שואה וחברי ועדת חסידי אומות העולם.
ב 10 בינואר 1973 הכיר יד ושם בדימיטר פשב כחסיד אומות העולם על מאבקו הבלתי מתפשר בתכנית לשילוח יהודים למחנות ההשמדה. פשב נפטר מספר שבועות לאחר ההחלטה. שמו חקוק על הקיר בגן חסידי אומות העולם ומאבקו של פשב נלמד ביד ושם, מונצח באתר האינטרנט ואף הוצג בתערוכה "השומר אחי אנוכי" שננעלה לאחרונה בביתן התערוכות ביד ושם.
בשל הנסיבות הפוליטיות של אותם הימים, לא התקיים טקס ומעולם לא ניתנו למשפחתו האות והמדליה של חסידי אומות העולם. ביום חמישי, ייסגר מעגל ויתקיים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם הטקס הרשמי שבמסגרתו תקבל אחייניתו של פשב נלי פשבה (Neli Pesheva) את האות והמדליה מיו"ר יד ושם אבנר שלו.
סיפור ההצלה:
בפברואר 1942 הסכימה הממשלה הבולגרית לגרש 20,000 יהודים מתראקיה וממקדוניה – שטחים אותה קיבלה לשלטונה בעקבות הברית עם גרמניה. מכיוון שמספר היהודים במחוזות אלה נפל מעשרים אלף, הוסכם להשלים את ההפרש ולגרש 6,000 מיהודי בולגריה עצמה. קבוצה ראשונה של יהודים הייתה אמורה להישלח מקיוסטנדיל. כאשר הגיעו השמועות על הגירוש הצפוי לאוזניו של דימיטר פשב, סגן הנשיא של הסבראני (Sbranie) – הפרלמנט הבולגרי, פעל באופן מידי ונסע לקיוסטנדיל. שם נפגש עם סגן מפקד המשטרה, שסיפר לו על המצוד המתוכנן. הוא קיבל גם מברקים מיהודים ומלא-יהודים, שהפצירו בו להתערב. פשב, שרק שנתיים קודם ראה בצעדים האנטי יהודיים הכרח, חש כי בנקודה זו אין הסכמה שבשתיקה עוד אפשרית. במקום לעצום עין, לשכנע את עצמו ולתרץ שהברית עם גרמניה היא לטובת בולגריה, בחן את התוצאות של הסכם זה והגיע למסקנה שעליו לפעול. הוא ארגן משלחת פרלמנטרית והלך להיפגש עם פטר גרבובסקי, שר הפנים.
פשב לא הסתפק בהבטחתו של השר, והחליט להביא את העניין לפרלמנט. ב-17 במרץ כתב מכתב מחאה ושכנע 42 חברי פרלמנט לחתום עליו. הוא התעלם מדרישתו של ראש הממשלה, שלא לשלוח את המכתב. הנושא עלה לדיון בוועידת המפלגה ב-23 במרץ 1943 – ישיבה שהפכה לעימות בין פשב לראש הממשלה. האחרון ביקש להפחיד את חותמי העצומה, והתעקש על כך שכל אחד מהם יעמוד ויכריז על תמיכתו במכתב. חלק מן החותמים אכן נסוגו ורק 30 מתוך 42 החותמים עמדו איתן. הדיון התמקד לא בגורלם של המגורשים, אלא בנאמנותם של חברי הפרלמנט.
בהצבעה הסופית, הכריזה המפלגה על תמיכתה בראש הממשלה והחליטה לגנות את פשב. ב-30 במרץ 1943 אולץ לוותר על תפקידו כסגן נשיא הפרלמנט ובקשתו לשאת דברים בפני האסיפה נדחתה. פשב הפך מנודה פוליטית, אך מחאתו זכתה להדים אצל אנשי דת ופוליטיקה, והממשלה הבולגרית נאלצה לזנוח את תכניותיה לגבי שילוח יהודי בולגריה. הגירושים מבולגריה עצמה הושעו, אך יהודי תראקיה ומקדוניה הופקרו ובעיצומו של המשא והמתן הפוליטי, שילחו אותם הרשויות הבולגריות. הטרנספורט האחרון למחנות המוות יצא ב-29 במרץ 1943.
בשנת 1944, תחת השלטון הסובייטי, פשב הואשם ונשפט בגין אנטישמיות ושיתוף פעולה עם הגרמנים. נגזרו עליו 15 שנות מאסר, אך הוא שוחרר לאחר שריצה שנה. ב 10 בינואר 1973 הכיר יד ושם בדימיטר פשב כחסיד אומות העולם על מאבקו הבלתי מתפשר בתכנית לשילוח יהודים למחנות ההשמדה.