אות חסידי אומות העולם להנדריקוס ומרתה סנאפר ז"ל מהולנד

ב-25 באוקטובר 2007 התקיים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם להנדריקוס ומרתה סנאפר ז"ל (Hendrikus & Martha Snapper) מהולנד. הטקס התקיים במעמד משפחת הניצולים משפחת דה הרטוך מישראל, מזכיר ראשון לענייני תרבות של שגרירות הולנד בוד רלום (Bud Rellum), מנהלת מח' חסידי אומות העולם אירנה שטיינפלד ויו"ר הוועדה לציון חסידי אומות העולם שופט בית המשפט העליון (בדימוס) יעקב טירקל.

את האות והמדליה העניק השופט טירקל לילדיהם יאן סנאפר, הנק סנאפר, ג'ון סנאפר, הנס סנאפר וג'רלדין סנאפר שהגיעו לטקס ביד ושם במיוחד מארה"ב. הטקס התקיים באנגלית.

בטקס נכחו שניים מילדי משפחת דה הרטוך, טרוס דה הרטוך מהולנד וסלומון דה-הרטוך מישראל, מיה לוי שאומצה על ידי בני משפחת דה הרטוך לאחר המלחמה וחמישה מילדיהם של המצילים. כמו כן נכחו בטקס נשיא האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת הרב אורי רגב ורבים מבני משפחות סנאפר ודה-הרטוך.

יאן סנאפר נשא דברים בשם ילדי משפחת סנאפר:

"עבור הורינו, המילים 'תן לנו את פת לחמנו היומית' היו יותר מאשר תפילה. הן היו משימה קדושה שמילאו אמא ואבא במשך כל יום מחייהם, משימה שכללה את כל רעיהם, בני האדם."

טרוס דה-הרטוך נשאה דברים בשם הניצולים. היא התייחסה לכתובת החקוקה על המדליה שהעניק יד ושם לחסידי אומות העולם, "כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו", באומרה: "אלו הדברים שתמיד אמרו הורי, בדגש על בני הזוג סנאפר."

סיפור ההצלה

היין ומרתה סנאפר חיו עם ששת ילדיהם הקטנים בנאלדוויק (Naldwijk), עיירה במערב הולנד. כראש לשכת העבודה המקומית, היה היין עד לצעדים המפלים שננקטו נגד היהודים. בקיץ 1942 לא יכול היה לעמוד מהצד בעוד יהודים מגורשים מהולנד. הוא הצטרף לקבוצת המחתרת המקומית. יחד עם אשתו מרתה נתן היין מקלט למשפחה יהודית מרוטרדם, משפחת דה-הרטוך, שניסתה באופן נואש למצוא מקום מחבוא. בני הזוג סנאפר העסיקו את רוזה דה-הרטוך, אם המשפחה, כמטפלת בששת ילדיהם, וארגנו מקומות מסתור עבור לוי (לין) וחמשת הילדים אנני, אסתר, ז'ק, סלומון וטרוס. רוזה נשארה עם בני הזוג סנאפר במשך כל המלחמה, גם כשחיילים גרמנים שוכנו בבית המשפחה. תוך סיכון רב הגניבו בני הזוג סנאפר את לין וטרוס לביתם על מנת שיבלו מספר שעות עם רוזה. במאי 1943, עם תחילת הגיוס ההמוני של גברים הולנדים בין הגילים 18 ו-45 לעבודת כפייה בגרמניה, השמיד היין מידע אישי במרשם התושבים העירוני ויצר במקום מידע זה מסמכים מזויפים. כתוצאה ממאמציהם של היין ומרתה סנאפר, שרדו כל בני משפחת דה- הרטוך את המלחמה במקומות המסתור שהוכנו להם.