27 מאי 2018
בתערוכה ייחודית זו, מוצגים תצלומים, מכתבים, מסמכים, חפצים וסרטונים שיוקרנו בחלל התערוכה ויציגו את הכיסופים לארץ ישראל בקרב יהודים בתקופת השואה- מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה, דרך תקופת הגטאות, השילוחים וההשמדה ועד למחנות העקורים והקמת מדינת ישראל.
ברוך מילך, כשחשב שלא יזכה להגיע לארץ ישראל, כתב בעת ששהה במסתור בפולין לבן דודו בארץ: "אני כותב אליך כנדון למוות, לפני ההוצאה להורג. כזה הוא מצבי כעת [...] כפי שידוע לך התרחקתי באחרונה מהציונות, אבל במלחמה הזאת נפקחו עיניי [...] היהודים זקוקים לחירות [...] רק בפלשתינה יזכו לעצמאות [...] אל תשקטו, עבדו יומם ולילה עד שתשיגו את המטרה".
התערוכה מחולקת לשלושה פרקים המתייחסים לתקופות שונות בחיי היהודים באירופה: בשנים 1939-1933 מעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה, ארץ ישראל נתפסת יותר ויותר כפתרון אפשרי לעם היהודי- כמקום לבניית בית בעתיד וכתקווה ומקום מוגן בפני המציאות הקשה. בשנים 1944-1940 השואה שינתה את מציאות החיים וארץ ישראל מעולם לא הייתה כה רחוקה מהיהודים כפי שהייתה בתקופה זו. יחד עם זאת, הקרבה הפנימית לארץ ישראל הלכה והתעצמה. בשנים 1948-1945 עם סיום המלחמה והשחרור, התעצמה הפעילות הציונית שתפסה את ארץ ישראל כפתרון מעשי שיש להיאבק למענו, פתרון שיוביל לשיקומו של העם היהודי לאחר השואה.
ויויאן אוריה, אוצרת התערוכה ומנהלת אגף המוזיאונים, יד ושם: "בתקופת השואה חוו היהודים שבר ופגיעה בכל מרקם החיים. נכפו עליהם תנאי חיים משפילים ובלתי אפשריים, וזאת טרם הגיע שלב ההשמדה הפיזית. על אף זאת, יומנים, מכתבים, יצירות אמנות ומסמכים מהתקופה מעידים כי גם בעיצומו של המאבק לחיים, שהתרכז בכאן ועכשיו, תפסה ארץ ישראל מקום מרכזי בלבם ובמחשבתם של יהודים".
יעוץ היסטורי – פרופ' דינה פורת, היסטוריונית ראשית, יד ושם.
עיצוב התערוכה – הטחנה לעיצוב
להרשמה לסיור ופרטים נוספים: דנה ויילר-פולק, ראש מדור תקשורת ישראלית, 0507-546-540
