28 פברואר 2010
בסוף השבוע הלך לעולמו בטרם עת ראש המכון הבין לאומי לחקר השואה של יד ושם - הפרופ' דוד בנקיר שנפטר ממחלה קשה.
פרופ' דוד בנקיר נולד בגרמניה בשנת 1947. הוא למד באוניברסיטה העברית לתואר בוגר, מוסמך ודוקטור בהיסטוריה של עם ישראל, עבודת הדוקטורט שכתב עסקה בחברה הגרמנית ובאנטישמיות הנאצית בשנים 1938-1933. פרופ' בנקיר היה עמית ליידי דייויס, עמד בראש הקתדרה על שם סלומון וויקטוריה כהן באוניברסיטה העברית ושימש ראש מדור לימודי אנטישמיות ושואה של המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. במהלך הקריירה שלו הוא שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות בלונדון, בארצות הברית, בדרום אפריקה ובדרום אמריקה והיה מעורב בפיתוח מרכזים ללימודי יהדות באמריקה הלטינית ובטיפוח פרסומים אקדמיים בשפה הספרדית. בשנת 2000 מונה לעמוד בראש המכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם, והיה ראש הקתדרה לחקר השואה על שם ג'ון ניימן.
פרופ' בנקיר היה חוקר מוערך בעל גישה מובחנת בחקר השואה. ברוב מחקריו עסק ברודפים ובמשקיפים - תחום מחקר שעסקו בו בעיקר גרמנים ובני עמים אחרים - אבל מתוך נקודת המבט של חוקר ההיסטוריה היהודית שמבקש בין השאר לגלות את המרכיב "היהודי" בהתפתחויות הכלליות. בין נושאי התעניינותו העיקריים עמדה השאלה כיצד הייתה האנטישמיות לכלי המרכזי והיעיל ביותר בידי השלטון הנאצי לשמור את אש האידיאולוגיה, הן במאבקיו בתוך המנגנון השלטוני והן במאמציו לגיוס ההמונים. בנקיר פרסם מחקרים רבים, ובכלל זהו ספרו רב החשיבות The Germans and the Final Solution: Public Opinion under Nazism על דעת הקהל בגרמניה הנאצית. לאחרונה התפרסם ספר חדש המאגד מבחר ממאמריו של פרופ' בנקיר המשקפים את עיקרי דרכו המדעית - "היטלר, השואה והחברה הגרמנית: שותפות ומודעות".
"פרופ' בנקיר היה מהחוקרים החשובים והמצוטטים בתחום חקר גרמניה הנאצית ופרסומיו בתחום הם אבן דרך במחקר האקדמי המודרני" ציין יו"ר יד ושם אבנר שלו והוסיף כי פרופ' בנקיר היה מרצה מחונן ומרתק, אדם בעל יושרה יוצאת דופן, מבריק, חד וענייני בגישתו המחקרית "בנקיר היה חבר גדול, צנוע במיוחד ומענטש שנאבק בגבורה במחלתו ולא הפסיק לפעול ולעבוד עד יומו האחרון" ספד לו שלו.