28 יוני 2010
ביום רביעי, יח בתמוז תש"ע, 30.6.10, בשעה 12:30, יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם ליאן ויוליה לישיצ'נסקי ז"ל (Jan & Julia Lisieczynski) מפולין. את האות והמדליה תקבל בשמם נכדתם כריסטינה קיודיוק (Krystyna Kudiuk). הטקס יערך בנוכחות ניצול השואה בן-ציון רייבר, שניצל בזכותם ויפגוש לראשונה את נכדתם. וכן בנוכחות שגרירת פולין בישראל אגנישקה מגדיאק-מישבסקה (H.E Ms. Agnieszka Magdziak-Miszewska) וחברי ועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטיינפלד.
סיפור ההצלה: משפחת רייבר האב יצחק, האם שרה וילדיהם בן-ציון, בלהה ויחזקאל התגוררו בעיר לודמיר. עם כניסת הגרמנים, ביוני 1941 נשלח אבי המשפחה יצחק לעבודות כפיה כצבע במחלבה עירונית. באחד מן הימים פנה אל יצחק מנהל העבודה הפולני יאן לישצ'ינסקי בבקשה לסייד את דירתו הפרטית. יצחק נענה לבקשה אך משנשאל על ידי יאן לישצ'ינסקי כמה עליו לשלם לו, ענה יצחק כי במקום תשלום הוא מבקש מעט חלב וגבינה. מאותו יום הגיעו לבית משפחת רייבר בכל יום שתי נכדותיהם של יאן ויוליה לישצ'ינסקי עם שני ליטרים של חלב וחצי קילו גבינה. גם לאחר שהועברו כל היהודים לגטו, המשיכו הבנות להגיע עם אספקת המזון. בני משפחת רייבר הצליחו לשרוד את האקציות הראשונות והתחבאו במקומות שונים אך לא יחדיו. בשלב מסויים מצא יאן לישצ'ינסקי את יצחק ולקחו לביתו. יצחק בנה לזוג לישצ'ינסקי שני חדרים אותם הפך למתקן להכנת וודקה ולימד את יאן את מלאכת ייצור הוודקה. בינתיים חזרו האחים בן-ציון ויחזקאל לגטו וניסו לאתר את אימם ואחותם, אך גילו שהשתיים נרצחו. באחד הימים שמע בן-ציון שגוי מחפש אותו ומחכה לו ליד גדר הגטו. היה זה בנם של יאן ויוליה לישצ'ינסקי שהבטיח לקחת את בן-ציון ויחזקאל אל אביהם. לאחר שהגיעו אל בית לישצ'ינסקי, האחים סיפרו לאביהם כי שמעו שעומדים להקים גטו לבעלי מקצוע. יצחק נרשם כצבע, אך מידי פעם שלח את בניו לביתם של הזוג לישצ'ינסקי, שם הם הוצגו כקרובי המשפחה מהכפר. בתחילת דצמבר 1943, הזהירה בתם של הזוג לישצ'ינסקי, שעבדה כמזכירתו של המושל הגרמני, את יצחק שהגרמנים מתכננים אקציה. שוב שלח האב את ילדיו ליאן ויוליה. ואכן, ב-16 בדצמבר 1943 החלו הגרמנים בשיתוף ז'נדרמים אוקראינים בחיסול הגטו של בעלי המקצוע. יצחק רייבר נהרג מכדור רובה בדרכו לעבודה במפעל. האחים בן ציון ויחזקאל ניצלו הודות למידע המוקדם והסתרתם בבור מתחת לרצפת ביתם של יאן ויוליה. הם שהו אצל מציליהם עד השחרור על ידי הצבא האדום ב-22 ביוני 1944.
לאחר השחרור, החליטו יאן ויוליה לישצ'ינסקי להגר עם משפחתם לאזור הפולני. הם השאירו לשני האחים את ביתם בלודמיר עם מצרכי מזון. לפני שעזב, החזיר יאן לישצ'ינסקי לאחים פיקדון שהשאיר אצלו אביהם למשמרת עם פרוץ האירועים. יוליה לישצ'ינסקי נפטרה בשנת 1963, בעלה יאן לישצ'ינסקי נפטר בשנת 1965.