ביד ושם: האזכרה השנתית ליהודי רודוס שנספו בשואה

ב-30 יולי 2008 התקיימה בבית הכנסת ביד ושם האזכרה השנתית ליהודי רודוס שנספו בשואה. בטקס העיד ניצול השואה מרודוס דוד גלאנטה ונשאו דברים מריו סוריאנו יו"ר העמותה הארצית למורשת יהודי רודוס, וליאת בן חביב מנהלת מרכז הצפייה ביד ושם. באזכרה נכחו ניצולי שואה יוצאי רודוס ובני משפחותיהם.

באזכרה נוגן בכינור השיר "ארבולס יורן פור לוביאס" ("העצים בוכים לגשם"), שיר-עם בלדינו שנכתב בזמן גירוש היהודים מספרד והועבר מפה לאוזן במשך כ-500 שנה. בתקופת השואה שרו את השיר האסירים היהודים במחנות.

באירוע הוקרן קטע מסרטה של רֶבֶקה סַמוֹנַ́ה בהפקת L’altravista: "אי הוורדים - טרגדיה של גן עדן", שבתחילת יולי היה מועמד ל"פרס אבנר שלו יו"ר יד ושם", שמוענק ע"י מרכז הצפייה בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

זלדה עובדיה, מנהלת עמותת ספרד לשימור והפצת התרבות היהודית-ספרדית ועורכת משנה של כתב העת בלדינו "אקי-ירושלים", נשאה דברים על יהדות רודוס.

דוד גלאנטה, ניצול שואה מרודוס וכיום תושב בואנוס איירס, הגיע במיוחד לארוע וסיפר את סיפורו האישי. מר גלאנטה העניק במתנה ליד ושם את ספרו, "יום אחד יותר בחיים", וקיבל תעודת הוקרה ממריו סוריאנו, יושב ראש העמותה הארצית למורשת יהודי רודוס.

בשנת 1938 הוחלו חוקי הגזע ברודוס שהיתה בשליטת האיטלקים, ועל היהודים הוטלו הגבלות ואיסורים: נסגרו סמינרים וישיבות, הוגבלה תנועת היהודים באי הקטן, בוטלו סמכויותיהם של בתי הדין היהודיים, נאסר על היהודים לעסוק במקצועות חופשיים, עובדי ציבור יהודים פוטרו, בוטלה אזרחותם האיטלקית של בני כ-103 משפחות יהודיות שהגיעו לרודוס אחרי ינואר 1919 ונקבע כי יש לגרשם מן האי.

ב-15 בספטמבר 1943 כבשו הגרמנים את רודוס וביולי 1944 החל גירוש יהודי רודוס אל המחנות ותאי הגזים באושוויץ.

1,641 מיהודי רודוס נספו בשואה. רק 179 יהודים שרדו, ביניהם כ-50 יהודים שעמדו בפני שילוח לאושוויץ וניצלו הודות לקונסול הכללי של תורכיה ברודוס, סאלח א-דין אולקומן, שטען בפני הגרמנים שהם בעלי אזרחות תורכית. אולקומן הוכר כחסיד אומות עולם על ידי יד ושם, ובשבוע שעבר נערך לכבודו כנס ברודוס.