מכתב פרידה שכתב יוסף (שם משפחתו אינו ידוע) מלסקו שבפולין ב-6.9.1942 לילדיו, לפני שנלקח עם כל בני עירו למקום הרצח בכפר סמוך. המכתב נכתב ביידיש.
לסקו, 6.9.1942
ילדים אהובים!
מודיע לכם שאני מוכרח להתגבר על הקשיים ולכתוב לכם על מצבי כדלקמן. יהודי איסטריך גורשו אתמול ואנחנו הולכים היום, אנשים נשים וטף. כך גם איסריך הלכה לכפר לא רחוק ליד לינסק. שם שמואל לייב עובד כל הזמן. שם אומרים, יישארו שלושת אלפים כשרים לעבודה והשאר יילך לטבח. מכל הסביבה של סאנוק מגרשים חמישה עשר אלף נפשות.
עכשיו אתם מבנים את מצבי ושל כל היהודים פה. היום כאן, נדמה לי, יותר גרוע מחורבן ירושלים. על כן ילדים אהובים, כפי שעינינו רואות, נדמה לי שאני כותב לכם עכשיו מכתב פרידה ואני נפרד מכם ומהעולם הזה, היות ואנשים מסוגי אין להם למה לצפות. אבל אצלנו בתורה כתוב: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו אל ימצא עצמו מן הרחמים". יכול עוד השם יתברך לעזור לי ולכל ישראל. רק אתם ילדים יכולים לבקש זאת מאלוהים, אם המכתב עוד יגיע אליכם, שיהיה לכם זמן לבקש. כפי שאנחנו רואים בעיני הבשר שלנו זה נגזר מן השמיים, ואם זה גזר דין מוכרח כל יהודי לקבל באהבה וללכת בהכרה שהולכים להקריב אותו על המזבח ושזה יהיה כפרת עוון בשבילו ובשביל כל ישראל. אם זה כך רצון הבורא, לא יכול להיות אחרת.
אך אתם, ילדים, אל תחשבו שאני כבר לגמרי התייאשתי. כל זמן שעיניי פקוחות אני מייחל לישועת בורא כל העולמים. אולם אתם, ילדים, והיה ואלוהים יציל אתכם וברצון הבורא תשארו. בחיים שלא תשכחו אותי ותזכרו שהיה לכם אבא בעולם הזה.
ואתה, משה, שתיתן פתק לצדיק שיישאר מילדי רוז'ין, ואם שלמה יישאר בחיים תגיד לו, אז הוא יידע מה לעשות. אני כותב לך את הכתובת של ישראל שלנו: א. וייס תל אביב, בן יהודה 161. אם בע"ה תישאר בחיים, תודיע לו מיד ותכתוב לו שיזכיר אותי שם במקומות הקדושים ואצל אדמו"ר שליט"א מלייפציג, ואם אדמור שליט"א מטשרנוביץ – שתזכיר אותי אצלו דרך מכתב.
אתם, ילדים, תישארו באמונה וביטחון. השם יתברך בוודאי יעזור, רק מי ייזכה לראות את הטוב. מבקש אני אתכם שלא תשכחו אותי ואת הבורא ותישארו נאמנים ליהדות עד הסוף.
פיידזשע (ציפורה) אהובה! אני מבין עכשיו את מצבך אבל מה אפשר לעשות שאת נולדת בדור חוטא כזה. את עוד לא התחלת לחיות מאז שנולדת עד היום, אבל אם השם יתברך יעזור לך ואת תישארי בחיים עוד תוכלי להינות מחוויות החיים. שהשם יתברך רק ישמור עלייך מכל מכשול. תבקשי את השם יתברך, את עוד לא חטאת והוא יעזור לך.
על כן ילדים אהובים! אין לי הרבה זמן לכתוב. תישארו בריאים וחזקים ואל תשכחו את השם יתברך עד לרגע האחרון, ואותי גם לא. אבל אולי אלוהים יעזור, ואנו עוד נוכל להתראות - אצל ריבונו של עולם הכל קל.
אל תצאו מגדרכם מרוב צער, כי זה מהשמיים, ואני רק מבקש שאתכם, ילדים, השם יתברך יציל מכל מכשול ותישארו בחיים. לכתוב תוכלו לשמואל לייב לזסלבה. אני חושב שהוא יישאר שם לעבוד.
תהיו בריאים וחזקים. אני מברך אתכם ומנשק. את המכתב הזה תשמרו, שפעם תזכרו שהיה לכם אבא בעולם הזה. אני מאחל לכם "כתיבה וחתימה טובה" ושנה טובה ומבורכת.
מאביכם,
יוסף
