מכתבה האחרון של אנה טראומן אל חברתה סטפאני פליסייר, בהיידלברג, נכתב זמן קצר לפני ששלחה יד בנפשה והועתק בידי הרופאה המסורה שלה, ד"ר מרי קלאס, מהיידלברג, בשביל מינה בקר, בלאהר.
אנה טראומן הייתה אמורה להיות מגורשת ביום 22 באוגוסט 1942. חולשתה הגופנית, שבגללה לא הועברה לגירס ב-1940, הבהירה לה שלא יהיה בכוחה לעבור את הטרנספורט בשלום. לפיכך החליטה לשים קץ לחייה בעזרת הסמים שנתנה לה ידידתה הרופאה. המכתב נכתב בגרמנית.
סטפאני האהובה, סלחי לי, זכרי אותי מתוך אהבה. לא הייתה לי ברירה.
חיי היו יפים עד הסוף, בגלל אהבתך ובגלל הידידות של אלה שהקיפו אותי בדאגתם האוהבת. אני מודה לכם, לכל אחד מכם לחוד, שתמכתם בי בימים אלה של ייסורי נפש. אני מקווה למות בשלום עם העולם ומתוך תקווה לחסד ולאהבה. היו חזקים. אפשר שיום אחד הצדק והאנושיות יקימו חיים חדשים. תמכו זה בזה. אני נעשית רדומה. הדופק שלי נחלש. אני מאושרת ואני נרדמת.
חיי הושלמו והיו יפים. אין בי מרירות.