בן ציון רפפורט, מורה בגימנסיה העברית בפולין, פילוסוף, כתב מכתב מהגטו בנובי סאנס לבנו שהיה בגטו אחר, במשך כמה חודשים באביב-קיץ 1942. המכתב נמצא ב-1944 אצל שען בקטוביץ, ששינה את שמו היהודי לפולני וכך ניצל. אצל השען היה כתב יד מאת בן ציון רפפורט, עטוף במגבות מטבח, והמכתב היה מונח בתוך כתב היד. כתב היד הובא לארץ והוצא לאור כספר בהוצאת מוסד ביאליק.
האב ובנו נספו שניהם בשואה. המכתב נכתב בעברית.
ב"ה
לבני היקר, לרעייתו ולילדות האהובות שלום וישע רב!
זה כמה נכסוף נכספתי לשוחח איתכם לכל הפחות בכתב, ולשפוך לפניכם את שיחי.
לבי מלא צער וגעגועים. מצטער אני שאיני יכול לראותכם ואת הילדות היקרות והאהובות. גם את אמא איני יכול לראות, היא עלובה מאוד. בחורף שעבר חליתי ואז כמעט שהחלטתי להעלות על הכתב את מחשבות לבי ולשלוח לכם, אבל מסיבות ידועות לכם נדחה העניין. תודה לאל, שבתי לאיתני, פייגה ובעלה טיפלו בי במסירות רבה. עכשיו כשנתקיימו בנו, בעוונותינו הרבים, דברי התוכחה (דברים כ"ח ס"ו) "והיו חייך..." אני מרגיש צורך והכרח לכתוב לכם מילים אחדות. מה יש לי להגיד לכם? בעיקר אין כאן שום "עניין" חשוב. אילו היו שנים כתיקונן, לולא "שעת חירום" דהאידנא, הייתי רוצה לייעץ לך, בני היקר, שלא לכעוס ושלא להתרגז והעיקר שלא לדאוג. עכשיו אנו רואים כמה היו כל דאגותינו לפני המלחמה דאגות הבל וכל התרגזותנו לשווא. אז כשלא חסר לנו מאומה, הייתה לנו דירה גדולה ומרווחה, ישבנו בטח, על מה היה לנו לדאוג ועל מה היינו צריכים להתרגז? ובכל זאת! כמה פעמים היינו מרוגזים ומלאי "עגמת נפש". בנוגע לי, איני יודע אם אתם יודעים את הדבר, הייתה התרגזותי נובעת תמיד מתוך אהבה ודאגה לגורלכם, לפיכך אם חטאתי לך בני או לאשתך ולילדות אני מבקש שתסלחו לי. גם עכשיו אשרי האישאשר יכול להתגבר על פחדיו ודאגותיו ולהתאזר באמונה וביטחון. אמנם קשה מאוד בשעה זו לייעץ "עצות" אבל אתם עודכם צעירים ואני מקווה שתזכו לימי השלום והמנוחה, לפיכך אני מייעץ להתרחק מן הכעס ומן הדאגה ככל האפשר. כמה פעמים אנו מתרגזים על אודות עניינים שהם בעינינו "חשובים" ואח"כ הם מתגלים כקלי ערך לגמרי, ולהיפך, אנו מזלזלים לפעמים ובזים לדברים "קטנים" שהם באמת חשובים ורבי תוצאות, וכבר אמר אחד מרבני החסידים "כל העולם אינו כדאי אפילו אנחה אחת". אין כאן דרך אחרת אלא דרך האמונה והביטחון. האדם צריך לעשות כל מה שביכולתו לעשות ואת השאר, את יהבו הוא צריך להשליך על ה' והוא יכלכלהו. השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך!
עוד דבר חשוב שאני רוצה להעיר עליו והוא שמירת הלשון מן כל מיני דברי שקר, הוצאת דיבה, לשון הרע והוצאת דינו של אדם לכף חובה. בעניין זה יכול הצדיק ר' ישראל מאיר הכהן ז"ל מראדין, להיות לנו למופת. אני חטאתי בזה כי הנני מטבעי איש רעים וברוב דברים לא יחדל פשע. אבל אתה, בני היקר, עודך צעיר, תוכל לאחוז במידה הטובה, מידת שמירת הלשון ותהא בבחינת "ברא מזכה אבא". אלה הם, לפי דעתי, היסודות היותר חשובים של חיי טהרה: אמת, אמונה וביטחון ושמירת הלשון "ואידך פירושא הוא".
בנוגע לי, אני עסוק מאוד בכתיבת אותו הספר שהתחלתי בשנים האחרונות. אני כותב, מתקן ומעתיק (רוצה אני שיהיו ממנו שני אכסמפלרים), הוא חשוב בעיני מאוד, מפני שהוא כולל מאמרים רבים שיש בהם "השקפת עולם" שלי, על "תיאיסמוס", "גוף ונפש", "תעודת האדם" ועוד. בכמותו יגדל מן "הוגים והגיונות". אני משתדל לעשות את המוטל עלי, וה' הטוב בעיניו יעשה.
ואתה, בני, סלח לי על אשר אני בא אליך בשעה זו "בעצות", בשעה שנחוצים לך דברים אחרים, דברים "של ממש", אבל מה אעשה ואין בידי לעשות לטובתך הרבה.
אביכם המברך אתכם בחיי שלווה,
נובי סונטש
מנוחה וכל טוב,
כ"ה סיוון ה'תש"ב
