הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה לאורך השנים

בראשית חודש  מאי 1945, לאחר שגרמניה הנאצית המובסת חתמה על הסכם הכניעה ללא תנאי לצבאות בעלות הברית, התפרצה שמחה חובקת עולם. הזירה האירופאית של מלחמת העולם השנייה באה אל קיצה, אף כי הלחימה נמשכה עוד חודשים מספר במזרח הרחוק. מלחמה זו גרמה הרס בממדים חסרי תקדים בהיסטוריה: כשמונים מיליוני הרוגים, מיליוני פליטים בני אומות רבות, שהיו פזורים...

אחד המפעלים ההיסטוריים הכבירים שנפגעו פגיעה אנושה בימי השואה היה הקהילה היהודית: התארגנות חברתית אוטונומית ייחודית שאפיינה את הקיום היהודי בתפוצותיו לאורך הדורות; אלפי הקהילות היהודיות היו המסגרת הבסיסית והחשובה ביותר בחיי היהודים.

נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר .הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו [...] אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום.מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ', גטו ורשה ,21 באפריל 1943. השואה בתיעוד: מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה, פולין וברית־המועצות, בעריכת יצחק ארד, ישראל  גוטמן ואברהם מרגליות,...

על־פי מדיניות הפתרון הסופי עקרו הגרמנים הנאצים ועוזריהם מיליוני יהודים מבתיהם ושילחו אותם אל מותם. הפעולה המאורגנת הזאת הייתה אירוע היסטורי שהחריב קהילות יהודיות שהתקיימו מאות שנים בכל המרחב שכבשה גרמניה. המונים הובלו ישירות לאתרי ההשמדה ורבים אחרים הועברו תחילה לתחנות ביניים דוגמת גטאות ומחנות מעבר. לא בכדי היה קרון הרכבת, ששימש...

"22 ביוני 1941 נראה כרעידת אדמה, כהתפרצותו של הר געש אדיר". במילים אלה תיאר בזיכרונותיו זאכאר טרובאקוב, אחד מקומץ יהודים שהיו עדים לטבח יהודי קייב בבאבי יאר, את התחושה שאחזה בו ובציבור בעת הפלישה הגרמנית לברית-המועצות.זאכאר טרובאקוב, הסוד של באבי יאר, יד ושם, ירושלים תשס"ג, עמ' 21.ב-1941, לאחר שהכניעה גם את יוגוסלוויה ואת יוון, פתחה...

בתקופת השואה הייתה גיזי פליישמן מברטיסלווה שבסלובקיה אישה בשנות הארבעים לחייה, אֵם לשתי בנות שהעלתה לארץ ישראל לפני המלחמה. במשך שנים עסקה בפעילות ציבורית בתחומי הרווחה, החינוך, הכשרת הנוער וההגירה היהודית והיתה פעילה בארגון ויצ"ו ובג'וינט. בראשית שנת 42, עם היוודע לפליישמן וחבריה על התוכנית לגירוש יהדות סלובקיה, התגבשה בברטיסלווה...

עם שוך קרבות מלחמת העולם הראשונה, קיוותה האנושות שלעולם לא תפרוץ עוד מלחמה כלל עולמית.התקווה הזאת נכזבה ב-1 בספטמבר 1939, כשצבא גרמניה פלש לפולין. כעבור חמש שנים, בשנת 1944, כשהיה במקום מסתור בעיירה בגליציה שבפולין, כתב ד"ר ברוך מילך ביומנו:"ביום שישי, 1 בספטמבר 1939, היום שבו פרצה מלחמת העולם השנייה, החל הסוף של חיי האמיתיים. אירועי אותו...

אבא קובנר – ניצול שואה, ממנהיגי המחתרת בגטו וילנה, משורר ופרטיזן – כתב לימים על החזרה לחיים:"אותם אנשים, ניצולי השואה, יכלו גם להשתקע מתוך השלמה של אין-אונים ולנסות לשקם את הריסותיהם במקום שהיו. לא היה מופלא מדעתי, אילו אותו ציבור היה הופך לחבר שודדים וגנבים ורוצחים, ואז אולי הם היו גם הכי הומניים והכי צודקים שיכולים להיות בעולם".דבריו...

ב-19 באוגוסט 1942 החלו הגרמנים הנאצים בחיסולם של כ-8,000 היהודים שנותרו בגטו קוֹבֵל שבווֹלין. חלקם הגדול נורו למוות עוד באותו היום באתר הרצח בּיחוֹב הסמוך לעיר ואת היהודים שניסו לחמוק מהאקציה ונתפסו ריכזו הנאצים בבית הכנסת הגדול של קוֹבֵל. הם הוחזקו במקום כמה ימים בלי מזון ובלי מים ובתנאי תברואה קשים. לנוכח ודאות המוות הקרב רשמו היהודים...

המורה והמחנך חיים אהרון קפלן כתב ביומן שניהל בגטו ורשה: "בימי מצוקתנו אלה אנחנו חיים חיי אנוסים. הכול אסור לנו והכול אנחנו עושים." חיים אהרון קפלן, יומן גטו ורשה, עמ' 285בדברים האלה היטיב קפלן לבטא את המאבק לשמירה על רוח האדם  במציאות הבלתי אפשרית שנקלעו אליה יהודים תחת הכיבוש הגרמי הנאצי.למן עלייתם לשלטון פעלו הגרמנים הנאצים...

הפרטיזן אבא קובנר נהג לספר על אודות ניצולה יהודייה שהוא פגש בווילנה כשנלווה לחיילים הסובייטיים המשחררים, בהגיעם לרובע הגטו ההרוס. האישה וילדתה הקטנה שנשאה בין זרועותיה התחבאו בכוך קטן במשך כמעט שנה ועם השחרור יצאו בפעם הראשונה ממקום מסתורן. נוכח האם הבוכה, אשר בפעם הראשונה סיפרה את סיפורה, שאלה הילדה לפתע: "מאַמע, מען טאר שוין וויינען?"...

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ד (2014) עומד בסימן מצבם של היהודים בשנת 1944 – לפני 70 שנה בדיוק. הביטוי "על קו הקץ", מתוך הפואמה שמחת עניים של נתן אלתרמן, מבטא את התחושה ששררה בקרב יהודי אירופה באותה שנה, כאשר הם היו נתונים בעיצומו של מירוץ כפול שחייהם תלויים בו. מצד אחד ערים הלכו והשתחררו מעולה של גרמניה הנאצית, ממזרח וממערב, כמו...

"הכרח הוא [...] בבחינת חובה כלפי האמת ההיסטורית, כלפי המורשת שעתיד דורנו להנחיל לממשיכיו, להעלות לא בלבד את האבדון [...] כי אם גם לחשוף, ובמלוא ההיקף, את מאבק הגבורה של העם, של עדה ויחיד בימי ההשמדה ובמקומות ההשמדה עצמם".כך כתב יצחק (אנטק) צוקרמן, ממחוללי המרד בגטו ורשה, כבר בראשית שנות ה-50 במאה שעברה. דבריו אלה הם עיקרון מנחה גם היום,...

"מיקי וסטאשק לא משו זה מזה במשך כל צעדת המוות. שניהם היו צעירים, אך אסירים בעלי ותק. השניים היו מנוסים ומשופשפים במצבים 'נורמליים' בתוך המחנות. הם הכירו את כל הטכניקות המקובלות והלא מקובלות להתחמקות יומיומית מעבודות מסוכנות. חברותם היתה כה איתנה עד שלא עלה כלל על דעתו של אחד מהם להנות מיתרון כלשהו על פני חברו, אפילו בהיעדרו של...

"את הסידור הזה רכשתי באושוויץ תמורת חלק ממנת הלחם היומית שלי. עם הסידור הזה עברתי את כל מסע הייסורים במחנות המוות והריכוז בגרמניה. את הסידור הזה אני תורם היום ליד ושם – למזכרת לדורות הבאים".ניצול השואה צבי קופולוביץ'בשואה נופץ יקום שלם, ורסיסיו התפזרו לכל עבר. השברים המפוזרים שונים במאוד זה מזה בממדיהם, בצורותיהם ובמרקמם...

"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ"(דברים ד': ט')ניצולי השואה נשאו ועודם נושאים על כתפיהם את משא הזיכרון. נוכחותם בחברה הישראלית של העדים שראו את המראות וחוו את האירועים...

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה, בטקסים "לכל איש יש שם", תוקרא רשימה ארוכה של שמות ילדים שנרצחו בשואה. רק כמה תצלומים חיוורים של ילדים יחידים נותרו בידינו, ומעיניהם השואלות והמאשימות בוקעת זעקתם של מאות האלפים שלא זכו להגיע לבגרות ולהגשים את זכותם לחיות, לחלום חלומות, לאהוב, לשחק ולצחוק.הילד היהודי ידע אכזריות מהי כבר ביום הראשון...

"עליתי ארצה באנייה 'תל חי', נתפסנו ונשלחנו למחנה עתלית. משום גילי הצעיר, 17, שוחררתי מהמחנה [...] החלטתי להתגייס לפלמ"ח [...] התגייסתי לפלוגה של הגדוד הרביעי שלימים נקרא 'גדוד הפורצים', עברתי אימונים יחד עם הגברים, ולמדתי לפרק ולהרכיב מקלע 'ברן'. בחודש מרס 1948, כשנותקה ירושלים, פלוגתנו נשלחה לחבור אליה. עברנו את שער הגיא, והצלחנו...

"מדברים כאן הרבה על כתיבת יומן. כל אחת סבורה שיש המון דברים שצריך לתעד, דברים שאינם מתרחשים בחיים הנורמאליים [...] ואף על פי כן, לא פעם מתחשק לקחת עיפרון ולעשות בו משהו, לרשום מקצת ממה שמונח במעמקי הלב, חותר בלי מנוח במעמקים ומתחת לסף ההכרה".כך כתבה ביומנה אסירה צעירה שהייתה כלואה במחנה לעבודת כפייה. ואכן, במשך כל שנות השואה לא פסקה...

בימי מלחמת העולם השנייה הוציאה גרמניה הנאצית את הציבור היהודי – גברים, נשים וטף – מכלל בני האנוש. הצעדים הראשונים של הפליה גזעית וטרור חוקתי היו לימים למסע השמדה מתוכנן, ובסיומו נמנו כשישה מיליון קרבנות יהודים, בהם מיליון וחצי ילדים. מול האידאולוגיה הנאצית אשר שללה את אנושיותם של היהודים ניצבה חתירתם של יהודים רבים ברחבי אירופה...

"שומר המחנה שבא לפתוח את השער אמר: 'אתם חופשיים ויכולים לצאת'. [...] איש לא זז, איש לא יצא. לא צחקנו, לא שמחנו, היינו אדישים – ובאו הרוסים. בא גנרל אחד, הוא היה יהודי. הוא אמר לנו שהוא מאושר מאוד שהוא מוצא במחנה אנשים שעודם בחיים. הוא התחיל לבכות ואנחנו לא. הוא בכה ואנחנו לא".בלה ברוור, גורשה לאושוויץ, שוחררה בליכטוורדן שבצ'כוסלובקיה...

"אם תחיה – אחיה בתוכך [...] היהודים בעיר נעלמו כולם מהרחובות. אין דרך לברוח"(ממכתבו האחרון של פנחס אייזנר, הונגריה, אוקטובר 1944)לפני 60 שנה, ב-19 ביולי 1944, החלו הגרמנים לרכז את 2,000 יהודי רודוס וקוס. לאחר שהוחזקו במעצר במשך ימים מספר, הם הועמסו על אניות לאתונה. במהלך שמונת ימי ההפלגה עצרו האוניות בלרוס ואספו את התושב היהודי היחיד באי....

דור אחרי דור יעמדו יהודים ולא יהודים תוהים ונדהמים אל מול הפשע של השואה – עקירת הקיבוץ היהודי הגדול, בן אלף השנים, השוקק חיים, אמונה ותקווה בארצות אירופה, מעולם החיים.כשם שגורל היהודים היה שונה מהגורל שפקד עמים וחברות במשטר הנאצי ובתקופת המלחמה, כך גם התנגדותם של היהודים שהיו בשלטון הנאצים הייתה שונה באותן שנות שקיעה וחורבן. מאות...

"אנו מצהירים שביום 7 ביולי 1944 ניתנה הוראה לפינוי הגטו של שאוולי. אנחנו רוצים שיידעו הדורות הבאים את שמותינו: שמואל מינצברג, בן שמעון, מן העיר לודז' (פולין), אשתו רייזלה לבית זאקס, מווייגובה, פייגלה זאקס אחותה ופרידלה ניסלביץ' מווייגובה, בת נחום צבי. אנחנו לא יודעים לאן מגרשים אותנו. בגטו מחכים 2,000 יהודים לפקודת היציאה. גורלנו אינו...