"אם תחיה – אחיה בתוכך [...] היהודים בעיר נעלמו כולם מהרחובות. אין דרך לברוח"
(ממכתבו האחרון של פנחס אייזנר, הונגריה, אוקטובר 1944)
לפני 60 שנה, ב-19 ביולי 1944, החלו הגרמנים לרכז את 2,000 יהודי רודוס וקוס. לאחר שהוחזקו במעצר במשך ימים מספר, הם הועמסו על אניות לאתונה. במהלך שמונת ימי ההפלגה עצרו האוניות בלרוס ואספו את התושב היהודי היחיד באי. כשהגיעו לאתונה הועמסו כולם על רכבת וארבעה שבועות לאחר האיסוף הגיעו לאושוויץ-בירקנאו. כמעט כל מי ששרד את המסע המייסר נרצח מיד עם הגעתו למחנה.
1944 הייתה שנה מכרעת במלחמת העולם השנייה. ניצחון בעלות הברית במלחמה נראה היטב באופק. למרות התנגדותם החזקה נחלו הכוחות הגרמניים תבוסה אחר תבוסה ונהדפו לגרמניה. 1944 הייתה גם השנה שבה גרמניה הנאצית גמרה אומר להשלים את המשימה החשובה ביותר שהציבה לעצמה – רצח יהודי אירופה, מימוש "הפתרון הסופי". מונעים מכוח אידיאולוגיה אנטישמית קיצונית ובלתי מתפשרת, הכפילו הנאצים את מאמציהם לשים את ידם על היהודים, עד האחרון שבהם, בטרם תסתיים המלחמה. זמנם הלך ואזל.
אף שנזקקו לכל משאביהם וכוחם למלחמה, לא ויתרו הגרמנים על מטרתם להשמיד את היהודים - הם שטפו ברוח סערה את כל אירופה ואספו והשמידו קהילה אחר קהילה, אדם אחר אדם, בבתים, בגטאות ובמקומות המסתור שלהם. זה היה גם גורלם של רוב יהודי הונגריה, הקהילה הגדולה האחרונה באירופה. בפעולת הגירוש והטבח, מהיעילות ביותר בשואה, גירשו הנאצים ורשויות הונגריה לאושוויץ-בירקנאו 437,000 יהודים בתוך שמונה שבועות בלבד (15 במאי עד 8 ביולי) ואחר כך באותה שנה רצחו עוד עשרות אלפי יהודים. אך הם לא הסתפקו בכך: באותה שנה, בעוד האימפריה שלהם קורסת מסביב, אימצו הנאצים את כוחותיהם האחרונים כדי לטבוח ביהודים האחרונים בלודז', בקובנו ובשוולי; באסירים היהודים במחנות העבודה מיידנק, קייזרוולד, קלוגה, קולדיצ'בו, סטרכוביצה ומחנות אחרים; בקהילות שלמות בקורפו, ברודוס, בקוס ובאיים יווניים אחרים; וביהודים רבים ככל שיכלו באיטליה, בצרפת, בהולנד, בברלין ובמקומות אחרים. יהודים שהתחבאו במקומות מסתור אולצו לצאת ממחבואם ונרצחו. פרטיזנים יהודים הותקפו ונורו. אלפי אסירי מחנות אולצו לצעוד בצעדות של מאות קילומטרים, הרחק מהחזית, לכיוון מחנות עבודה אחרים שבהם יהיה אפשר לעשות בגופם עוד שימוש אחרון לפני שיוכרעו וימותו. מ-21 עד 25 ביולי, ארבעה שבועות בלבד לפני שחרור צרפת, נתפסו כ-300 ילדים ומלוויהם מאיזיו וממוסדות ילדים אחרים בצרפת וגורשו לאושוויץ-בירקנאו. בהולנד יצאה רכבת הגירוש האחרונה למזרח ב-3 בספטמבר 1944 ובה 1,019 יהודים.
מי היו אותם גברים, נשים וילדים שהדחף האנטישמי של הנאצים לא יכול להתעלם מהם ושהנאצים ניסו בכל מאודם להרוג ולמחוק את זכרם? ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה היו שישה מיליוני עולמות שלמים. אחד הפרויקטים הראשונים של יד ושם היה תיעוד שמותיהם וגורלם. מאז 1953 תועדו קרוב ל-3 מיליון שמות, אך המלאכה עדיין רבה. ייתכן שחלק מן השמות לא ייוודעו לעולם, שכן משפחות ואפילו קהילות שלמות הושמדו בלי להשאיר מאחוריהן כל סימן, בלי שאיש יוכל לספר עליהם דבר.
מקץ חמישה עשורים יד ושם מחדש את מחויבותו לגאול את שמותיהם, את פניהם ואת סיפורי החיים שלהם. אבן אחת לא תישאר על כנה במאמציו לשחזר את זיכרון החיים של כל יהודי שנרצח בשואה.
60 שנה לאחר אותה שנה הרת גורל יד ושם עומד על סף התחלה חדשה. בתוך חודשים מספר יועלה לאינטרנט מסד הנתונים המרכזי של שמות קרבנות השואה, ואז יהיה המשאב המיוחד והיקר הזה זמין לכל בית יהודי בעולם כולו. יד ושם מנסה להציל את זכרם של כל אחד ואחד מששת המיליונים מהשכחה שהועידו להם הנאצים, שב ודורש את המשפחות, שכניהן וחבריהן ואת העולמות האבודים של בני עמנו וממשיך לחפש בכל מקום מידע, תמונות וסיפורים אישיים על אודות כל יהודי ויהודי שנרצח בשואה. חובתם של העולם היהודי ושל העולם כולו לסייע בהשבת זִכרם. כל עוד הניצולים, אלו שמסוגלים לזכור נמצאים אתנו, על יד ושם לסייע להם להשלים את מילוי דפי העד על יקיריהם ועל כל האנשים שהכירו אשר נספו כשניסו הנאצים להשמיד את עמנו. אנו חייבים להציל את זכרם של שישה מליון בני אדם, עד השם האחרון.
