אביבה בלום וקס נולדה בוורשה בשנת 1932 לאברהם (אברשה) ולובה בלום. אברשה היה מראשי הבּוּנד ולובה הייתה אחות במקצועה וסגנית מנהלת בית ספר לאחיות. אביבה ואחיה הקטן אולק הושפעו בחינוכם מעוזרת הבית הנוצרייה של המשפחה, והפולנית הטובה שדיברו והכרתם את הטקסים הנוצריים סייעו להם להתחזות לנוצרים בתקופת המלחמה.
במהלך הפלישה הגרמנית בספטמבר 1939 נפגע בית המשפחה בהפצצות ועלה באש. אביבה, אמה ואחיה נמלטו מהבניין הבוער, ורצו עד שהגיעו אל ביתה של קרובת משפחה. האב אברהם לא היה בבית בעת ההפצצה, ורק לאחר מספר ימים מצא את משפחתו. לובה וילדיה עברו להתגורר בדירת השירות של האם בבית הספר לאחיות.
עם הקמת גטו ורשה באוקטובר 1940 השיגה לובה בניין בגטו עבור בית הספר לאחיות. מזמן לזמן השתתפו אביבה ואולק בפעילויות של בית היתומים של יאנוש קורצ'אק, אבל אביבה נזהרה מללכת ברחוב, שכן הגרמנים ירו באנשים באופן אקראי וללא סיבה.
במהלך האקציה הגדולה בקיץ 1942 גירשו אנשי שירות הסדר היהודי את כל השוהים בבית הספר לאחיות. אביבה ואולק הוצעדו עם האחיות אל האומשלגפלץ, כיכר השילוחים למחנות השמדה. לובה לא הייתה בבית הספר בעת הגירוש, וכאשר נודע לה עליו היא מיהרה לאומשלגפלץ והצליחה לשכנע את הגרמנים שהאחיות נחוצות לטיפול במגיפות בגטו. הגרמנים שחררו את האחיות, ולובה הבריחה גם את ילדיה באמצעות החבאתם ברכב להובלת גוויות שיצא מהכיכר.
באקציה של ינואר 1943 נכנסו הגרמנים לבית החולים ברחוב גנשה 33. הם עברו מחדר לחדר וירו במאות חולים, רופאים ואחיות. דקות אחדות לפני הטבח הודיעו פעילי מחתרת ללובה על הפעולה, והיא הצליחה להסתיר במרתף כמה מהאחיות והחולים, וכן את שני ילדיה.
לאחר האקציה החליטה לובה להבריח את שני ילדיה מהגטו. ראשית עלה בידיה להבריח את אולק. לאחר מספר שבועות יצאה אביבה מהגטו כשהיא מוסתרת בתוך קבוצה של יהודים שעבדו מחוץ לגטו. היא הגיעה אל אורליה בורקובסקה, כובסת ענייה ובודדה, וזו מצאה משפחה שהסתירה אותה במשך חודשיים בקירוב. לאחר שמלשין הסגיר את מקום המסתור, הועברה אביבה בין דירות מסתור אחדות במשך כמה חודשים.
גם לובה הצליחה להימלט מהגטו כשהיא מתחזה לפולנייה. היא הגיעה אל מקום המסתור של אביבה וסיפרה לה כי אביה אברשה השתתף במרד גטו ורשה, וכי נתפס בידי הגסטפו ונרצח. לובה יצאה מוורשה, ולקחה עמה את אביבה. בעזרת מסמכים מזויפים שהציגו אותה כאלמנת קצין פולני, קיבלה לובה עבודה באחוזה פולנית. באביב 1944 תקפו פרטיזנים פולנים את האחוזה, הרגו את הבעלים ושרפו את האחוזה. לובה ואביבה ברחו לוורשה ושם שרדו בזהות פולנית עד השחרור. אולק שרד אף הוא בזהות בדויה אצל בני משפחתה של בורקובסקה.
לאחר השחרור הצטרפה אביבה לקבוצה של השומר הצעיר וב-1950 עלתה לישראל. לאביבה בת, ארבעה נכדים ועשרה נינים.
