יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
ראובן דפני נולד ב-1913 בזגרב שביוגוסלוויה. הוא היה חבר בתנועה ציונית. כשהיה בן ארבע עשרה עברה המשפחה לווינה. באוסטריה נחשף דפני בפעם הראשונה לאנטישמיות וזיקתו לציונות התחזקה. הוא החל ללמוד בבית ספר יהודי ולמד עברית כדי לעלות ארצה ולהתיישב בה. ב-1936 עלה ראובן בגפו לארץ ישראל והיה ממייסדי קיבוץ עין גב. בינואר 1940 התגייס לצבא הבריטי, שם הוטל עליו להקים את המדור היוגוסלווי שיעסוק בקשר עם הפרטיזנים.
ראובן פגש את היחידה הארץ ישראלית שהייתה אמורה לצנוח מעבר לקווי האויב, להציל יהודים ולהבריחם ארצה והצטרף לשורותיה. כמו חנה סנש וחבריה הוא נשלח לבית הספר לצניחה ברמת דוד ולאחר אימון קצר נלקח לקהיר ומשם לבארי שבאיטליה. בחצות הלילה, ב-13 במרס 1944, צנחו ביוגוסלוויה חנה סנש, יונה רוזן, אבא ברדיצ'ב וראובן דפני - חנה סנש ויונה רוזן כדי לעבור להונגריה ואבא ברדיצ'ב כדי להגיע לרומניה; ראובן דפני נשאר ביוגוסלוויה, שם היה אמור לקבל יהודים ולהעבירם לאיטליה. ביוגוסלוויה צנח ראובן ראשון, ואחריו חבריו האחרים, והפרטיזנים שחיכו להם הובילום לאחד הכפרים. לאחר צעדה של כמה ימים הם הגיעו למפקדה הצבאית של הפרטיזנים, ראובן וחנה סנש נפגשו עם גנרל רוזמן, והוא שלח אותם לפרטיזנים הקרואטים. הם צעדו עוד שנים עשר ימים בליווי צמוד לשטח הקרואטי ונשארו שם כשלושה חודשים, ושם הצטרפו אליהם שני יהודים מהשומר הצעיר, חייל צרפתי וצעירה נוצרייה שהתחלפה בזהותה עם חנה סנש.
ב-9 ביוני 1944 חצו חנה סנש ושלושת הבחורים את הגבול להונגריה. היא סיכמה עם ראובן שימתין לה שלושה שבועות במקום היציאה, ואם לא תגיע עד אז, יידע שנתפסה. ראובן חיכה לה שישה שבועות ביוגוסלוויה, ובעזרת הפרטיזנים מילטו עשרות יהודים. במפקדה בארץ התקבלה הידיעה על לכידתה של חנה סנש. חנה עונתה, נשפטה והוצאה להורג ב-7 בנובמבר 1944.
לאחר הפרשה חזר דפני לקהיר וביקש להצטרף לבריגדה היהודית. פגישה מקרית באיטליה עם אחד מאחיו גילתה לו את גורל משפחתו – אביו ואחיו הבכור ניצלו ולאחר שהייה במחנה פליטים באיטליה עלו לארץ. ראובן עלה אחריהם, ועם חזרתו לישראל נודע לו כי אמו נרצחה עוד ב-1941.
ראובן חזר לקיבוץ, עסק בגיוס כספים לרכישת נשק ולאחר מכן עבד בשירות הדיפלומטי של משרד החוץ – קונסול כללי בלוס אנג'לס ושגריר בכמה מדינות. בשנים 1982-1995 שימש סגן יושב ראש הנהלת יד ושם. לראובן שני ילדים ונכד אחד, והוא מתגורר כיום עם בת זוגו נאווה בירושלים.
אנו מודים לך על הרשמתך לקבלת מידע מיד ושם.
מעת לעת נעדכן אותך אודות אירועים קרובים, פרסומים ופרויקטים חדשים.
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש
שאלות, הבהרות ובעיות אנא פנו ל- webmaster@yadvashem.org.il